העדר הוראה מפורשת בתב"ע לבריכת שחייה בבית מגורים בריכת שחיה בבית מגורים לא מהווה שימוש חורג. המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") הגיש בקשה להיתר בנייה להקמת בית מגורים צמוד קרקע בן שתי קומות מעל מרתף, חלל גג, ממ"ד, חניה מקורה ובריכת שחייה לא מקורה בחצר הבית בשטח של 46.33 מ"ר ובנפח של כ- 55 מ"ק וחדר מכונות לבריכה בגוש 6157 חלקה 414 ברחוב מרדכי 10 רמת גן. המשיב ביקש לבנות את בריכת השחייה מעבר לקווי הבנייה, במרחק של מטר אחד מגבול המגרש. חדר המכונות מתוכנן אף הוא מחוץ לקווי הבנייה, במרחק של 2 מ' מגבול המגרש. בגין חריגה זו פורסמה הקלה. ביתם של העוררים גובל במגרש של המשיב, כאשר הבריכה המבוקשת וחדר המכונות פונים לדירתם, והם מתנגדים להקמתה משני נימוקים מצטברים: לטענתם לא ניתן לאשר הקמת בריכת שחייה מבלי שקיימת הוראה מפורשת בתוכנית החלה במקום המתירה את הקמתה, או מבלי שקיימת תוכנית מיוחדת המתירה הקמת בריכת שחייה. מאחר ושבתוכנית רג/340 החלה במקום אין כל אזכור לבריכות שחייה פרטיות לא ניתן לטענת העוררים להתיר את הקמתם. הקמת הבריכה בתוך מרווחי הבנייה תגרום להם להפרעה ולמטרדים קשים. הועדה המקומית לתכנון ובנייה דחתה את טענות העוררים ומכאן הערר שלפנינו. האם חייבת להיות קיימת הוראה מפורשת בתוכנית בניין עיר לשם הקמת בריכת שחייה בבית מגורים העורר מעלה בערר זה שאלה עקרונית: האם יש צורך בהוראה מפורשת בתוכנית בניין עיר המתירה הקמת בריכת שחייה בחצר בית מגורים, לשימוש פרטי, או שמא ניתן להתיר הקמת בריכה כאמור גם ללא הוראה מפורשת בתוכנית החלה במקום. העוררים מצטטים את דברי כבוד השופטת בייניש בע"א 482/99 בלפוריה מושב עובדים ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה יזרעאלים שם נקבע כי: "מושכלות יסוד הן כי היתר בניה צריך להינתן בהתאם לתכנית המתאר. תכנית זו קובעת את ההגבלות על הבניה הן מבחינת הביטוי הפיזי של הבניה על כל היבטיו והן מבחינת השימושים המותרים הנקבעים בה ביחס למקרקעין שבתחומה. לפיכך לטענתם, משאין הוראה מפורשת בתוכנית החלה במקום המתירה הקמת בריכות שחייה פרטית, לא ניתן להוציא היתר בנייה להקמתן. שאלת הקמתן של בריכות שחייה פרטיות במקום בו אין הוראה מפורשת בתוכנית המתירה את הקמתן העסיקה כבר את בתי המשפט ואת ועדות הערר המחוזיות בעבר. בעת"מ 1048/00 נוימרק נ' הועדה המקומית רעננה, פסק דין משנת 2001, נקבע כי על מנת להתיר בניית בריכת שחייה צריך שיהיה בסיס בתוכנית החלה במקום המתירה את בנייתה. משהועדה המקומית ביקשה במקרה שנדון שם לבסס את האפשרות לבניית בריכת שחייה על ההוראה בתוכנית המתירה ביצוע "פיתוח סביבתי" קבע ביהמ"ש כי מונח זה אינו מאפשר הקמת בריכת שחייה, וכי היה על מבקשי ההיתר להקמת בריכת השחייה לנקוט בהליך של פרסום הקלה לשם בנייתה. מאז פסק הדין בעניין נוימרק חזרה ועלתה השאלה של האפשרות להקים בריכות שחייה פרטיות על סדר יומן של וועדות הערר המחוזיות. עד לפני כעשור, בניית בריכות שחייה פרטיות היתה נחלתם של מיעוט קטן מבעלי יחידות מגורים צמודי קרקע, בעיקר בעלי מגרשים גדולים . עם עליית רמת החיים בארץ אנו עדים בשנים האחרונות ליותר ויותר בעלי בתים צמודי קרקע המבקשים לשדרג את איכות חייהם על ידי בניית בריכת שחייה בחצר ביתם, גם אם אין המדובר בחצר גדולה במיוחד ובבריכה צנועה במימדיה. תופעה זו הביאה בין היתר לקביעה בסעיף 4(1)(ה) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית) תשס"ב- 2002, כי בניית בריכת שחייה לא מקורה בתוך מרווחי הבנייה לא תהווה סטייה ניכרת מתוכנית. מובן הדבר כי הוראה זו לא כוונה לבניית בריכות שחייה פרטיות בבתים עתירי קרקע, שהרי באלה אין כל צורך ואין כל הצדקה תכנונית להתיר את הקמת הבריכה בתוך מרווחי הבנייה אלא, התקנה באה בעקבות אותה מציאות שהולכת והופכת לנורמה מקובלת, של בניית בריכות שחייה פרטיות בחצרות בתים צמודי קרקע במגרשים בעיר שאינם גדולים במיוחד. התהליך המתואר לעיל הופך בשנים האחרונות את בריכות השחייה הפרטיות לחלק אינטגראלי מהשימוש של מגורים צמודי קרקע. תוכניות המתאר המקומיות החלות במקומות רבים הינן ישנות ועוד מלפני התקופה המתוארת לעיל שבה בריכות שחייה פרטיות הפכו לחלק אינטגרלי מבנייה צמודת קרקע, ולפיכך גם אין בהן אזכור לאפשרות לבנותן. באותן תוכניות מתעוררת השאלה האם ניתן להתיר מכוחן הקמת בריכות שחייה. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, בראשותו של עו"ד אייל מאמו, ניתח בהרחבה לפני מספר שנים את השאלה המשפטית והתכנונית בדבר האפשרות להקים בריכות פרטיות בהעדר הוראה מפורשת בתוכנית החלה במקום או בהעדר תוכנית מקומית להקמת בריכות שחייה, בערר (מרכז) 388/05 עו"ד יואל בורשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה . לענין זה קבעה ועדת הערר בין היתר: " ברור אם כן כי על מנת להוציא היתר בניה צריכה הבקשה לעמוד בתנאי התכנית החלה על המקרקעין הן במישור הפיסי והן במישור השימוש והתכליות המותרות במסגרת זו. לעקרונות אלה יש להוסיף מימד נוסף והוא - מידת הפירוט הנדרשת בתכנית על מנת לאפשר הוצאת היתר בניה......... מובן כי דרגות הפירוט בתכניות בכלל, ובתוכניות מפורטות בפרט הן שונות מתכנית לתכנית. לעתים תכנית מפורטת מגיעה לפרוט עד רמת סוג האבן, פרטי גדרות, חזיתות וצורתן, סוג חמרי בניה וכיו"ב ולעיתים תכנית, הנחשבת תכנית מפורטת המאפשרת הוצאת היתרי בניה, לפי הוראות הבניה שבה, מסתפקת בקביעת קווי בניין, אחוזי בניה וייעודים המוגדרים באופן לאקוני ביותר. כורח המציאות כי גם מכוחן של תכניות לאקוניות ביותר כאמור, מוציאות ועדות מקומיות היתרי בניה לבניינים הכוללים אלמנטים רבים, אשר לאו דווקא זכו להתייחסות ישירה בתכנית, ואת זאת עושה הועדה המקומית לפי שיקול דעת הנתון לה במסגרת החוק והתקנות (כמו למשל תקנה 16 לתקנות התו"ב בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל 1970) ובהתבסס על תקנות ותקני בניה והוראת דברי חקיקה שונים באשר לבניה. מעשה של יום יום הוא, במסגרת בקשה להיתר בניה, התרתן של עבודות לתכלית אשר לאו דווקא מצוינת מפורשות בתכנית ככזו אלא נחשבת כנכללת במשמעות המקובלת של מתחם התכליות המותרות בהגדרת אותו יעוד. כך למשל התרתה של בניה בקרקע שיעודה מגורים , של מעלית , חדר כביסה, חדר כושר, ביתן לשומר, ביתן אשפה, גדרות שבילים, עבודות גינון, התקנת מתקנים ומערכות שונים או מתקני משחקים בחצר, פילרים, חדרי טרנספורמציה, בריכות נוי, בריכות דגים, מזרקות, פסלים וכיו"ב. חלק גדול מעבודות אלה אינן כלולות בתכניות מפורטות ואין התייחסות אליהן בתכנית הרלוונטית. עד לאחרונה לא זכו, חלק ניכר מעבודות אלה ואחרות, להתייחסות בתקנות. לאחרונה תוקנו תקנות התו"ב באופן שמאפשר לועדה מקומית להוציא היתר לבניה במרווחים, לאלמנטים ומבנים שונים הנדרשים בבניה לתכליות שונות, אשר במקרים רבים הותרו ללא תשתית סטטוטורית כלל, ולעיתים הותרו אף בניגוד לקביעת קווי בנין בתכניות מפורטות.ו" לענין השאלה האם שימוש של בריכת שחייה מהווה שימוש החורג מהיעוד של מגורים קבעה ועדת הערר כי: " נציין כי דעתנו לעניין השימוש עצמו הובעה בעבר בערר 230/99 (ועדה מקומית רעננה שכאן, ר' להלן) בו אמרנו כי ניתן לראות בשימוש עצמו כחלק טבעי ואינטגרלי מן השימושים הסבירים בחצר בית מגורים. לטעמנו השימוש, לבריכת שחיה פרטית כשלעצמו, אינו שימוש החורג משימוש רגיל למגורים, אא"כ עולה מן התכנית כוונה משתמעת אחרת, בין אם מהוראות פיסיות עיצוביות מיוחדות אשר אינן תואמות מטרה זו ובין אם קובעת התכנית דבר מה בעניין פירוט הייעוד למגורים (בעניין זה האחרון ידוע כי מרבית התכניות מסתפקות במילה מגורים ותו לא ואינן יורדות לדרגת פירוט נוספת של סיווג זה כשלעצמו). " עוד הוסיפה ועדת הערר כי: " נושא בריכות שחיה פרטיות זכה, בועדות מקומיות שונות לטיפול פרטני בדרך של תכנית מתאר מקומית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת הקובעת כללים להקמת אותן בריכות. תכניות אלה, לאו דווקא באו על מנת להתיר את מה שהיה אסור קודם לכן. יש מי שיטען שתכניות אלה באו לאסור מה שהיה מותר קודם לכן, כאשר למשל הן קובעות גודל מגרש מינימלי בו תותר בריכת שחיה ומגבלות בניה שונות אחרות. ברור הוא כי תכניות כאמור עזרו "לפזר את הערפל" ולדייק את "הרזולוציה" של המצב הסטטוטורי בתחום שהיה תחום אפור. השאלה, על רקע כל אלה, מה הדין כאשר התכנית שותקת ואין בה אמירה מפורשת באשר לבריכת שחיה פרטית באזור מגורים. לטעמנו אין לומר מראש וקטיגורית, כי שתיקת התכנית שוללת הקמת בריכת שחיה כמו שאין לומר מראש, כי בכל מקום בו קיימת תכנית המייעדת מקרקעין למגורים הרי שמותרת הקמתה של בריכת שחיה במסגרתה. יש לבחון כל מקרה לגופו של עניין ולהפעיל שיקול דעת ראוי. ראשית יש לבדוק את המישור הפיסי גרידא, האם הוראות הבניה, קווי הבניין ושטחי הבנייה מאפשרים עבודה זו במסגרתם. שנית יש לבחון הגדרת התכליות והשימושים בתכנית ולראות אם יש בהגדרות השונות משום שלילה או חיוב לשימוש זה. שלישית רצוי להתייחס למידת הפירוט של התכנית שכן אין דין תכנית המפורטת לפרטי פרטים אך שותקת בעניין מסוים זה כדין תכנית לאקונית שהוראות הבניה בה מועטות ביותר. יש גם משמעות לגיל התכנית, ככל שהיא ישנה יותר כך נמצא כי הנטייה לעסוק בפרטים, בהם מקובל לעסוק היום, קטנה יותר.נ" אותה ועדת ערר קבעה בערר (מרכז) 30/00 עופר שמואלי נ. הועדה המקומית לתכנון ובנייה שוהם כי: " ועדת ערר זו ואחרות פסקו כבר במס' עררים שנידונו בפניהן כי יש לראות בריכת שחיה פרטית בחצר בית מגורים פרטי כחלק משימוש למגורים שיכול אדם לעשות בחצר ביתו ואף נראה לנו כי שימוש סביר ורגיל בחצר לבריכה לא יוצר מטרד לשכנים שהוא מעבר לשימוש אחר בחצר שרשאי אדם לעשות כגון - משחקי ילדים, אירועים משפחתיים, ארוחות משפחתיות וסתם שהות של אנשים בחצר הבית. כאמור לדעתנו אין לאסור הקמת בריכת שחיה פרטית בשטח המיועד למגורים ואין להתנות מתן היתר כאמור בבקשה להקלה אא"כ יש הוראות בתכנית האוסרות מפורשות בריכת שחיה או הוראות אחרות הקובעות מגבלות כגון מגבלות בינוי או איכות סביבה אשר משתמע ונובע מהן איסור להקים בריכת שחיה.ו" בנוסף לאמור, ככל שמדובר בתוכניות ישנות, מתן האפשרות להוציא מכוחן היתרי בנייה לבריכות שחייה פרטיות יכול שיעשה כחלק מהתאמתן לתקופתנו שכן בבואנו לפרש תוכנית ישנה, יש ליצוק לתוכה תוכן המתאים אותה למציאות העכשווית. כך נקבע בעניין עת"מ 3/97 אבוטבול נ. ועדת ערר מחוז המרכז כי: " תכנית מיתאר היא יציר "חי" ואינה מצלמת את תמונת המצב הקיימת בעת אישורה, אלא מהווה מסגרת שיוצקים בה תוכן על פי שינויי העיתים, והתפתחות הטכנולוגיה בתחומי החיים השונים. לפיכך, יש ליתן לתכניות פרשנות סבירה ולפרש את לשונה של התכנית על פי תכלית התכנית, תוך שימוש בשכל הישר. תכנית מיתאר מטרתה ליצור את המסגרת לבניית השטח לגביו היא תוכננה. הבנייה עצמה יכולה להסתיים שנים ארוכות ואף עשרות שנים לאחר התווית התכנון בתכנית המיתאר. לפיכך, אלמנטים שונים הנבנים כיום, לא היו קיימים כלל בעת שתוכננה הבניה בתכנית המיתאר. מוסדות התכנון בדרך כלל אינם מעדכנים את תכנית המיתאר בתדירות גבוהה. אך אין משמעות הדבר, שלא ניתן ללמוד מתכנית המיתאר על האפשרות להקים אלמנט כזה או אחר במסגרתה. תכנית המיתאר מתוכננת עם מבט לעתיד, ותכליתה לתכנן שטח לבניה." עולה מהאמור לעיל כי לדעתנו בריכת שחייה פרטית הינה היום חלק אינטגרלי ממגורים צמודי קרקע ולפיכך שימוש זה אינו חורג לשימוש זה. אין לדעתנו בהכרח צורך כי תוכנית מתאר תקבע באופן מפורש את האפשרות להקים בריכת שחייה פרטית על מנת לאפשר להוציא מכוחה היתר בנייה להקמתה ביעוד של מגורים, אלא יש לבחון כל תוכנית ותוכנית לגופה - ממתי התוכנית, מה מידת הפירוט של התוכנית והאם הקמת בריכות שחייה פרטיות סותרת את הוראות התוכנית . כאן המקום לציין כי ועדה זו החליטה לפני תקופה קצרה כי אין ליחד את האפשרות להקים בריכות שחייה פרטיות לבתים צמודי קרקע דווקא, וכי קיימים מקרים שבהם ניתן לאשר בניית בריכת שחייה פרטית גם בדירה צמודת קרקע בבית משותף, בכפוף לבחינת מידת המטרד שבריכה כזו תגרום ליתר דיירי הבניין (ערר 5053/03 נידר כוכב הצפון בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב) . עם זאת האפשרות להקים בריכות שחייה בייעוד מגורים, מכח תוכניות בהן אין קביעה מפורשת וברורה המתירה הקמת בריכות כאמור, אין בה כדי לחייב את הועדה המקומית לתת היתר בנייה להקמת בריכה כאמור. על הועדה המקומית לבחון כל מקרה לגופו, לעניין מידת המטרד אותו הקמת בריכת שחייה כאמור תגרום לסביבה הקרובה, ככל שצפוי מטרד כאמור , והיא יכולה לדעתנו לסרב לתת היתר כאמור, בין היתר במסגרת סמכויותיה לפי סעיף 16 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל 1970. כמו כן, במידה ובניית הבריכה מבוקשת בתוך מרווחי הבנייה יש צורך באישור הקלה על מנת לאפשר זאת. בשולי הדברים נעיר כי בתחומן של ועדות ערר בהן קיימת תופעה רחבה של בניית בריכות שחייה בשל אופי הבנייה בתחומן, רצוי כי הועדה המקומית תפעל לאישור תוכנית ספציפית העוסקת בהקמת בריכות שחייה, ואשר תקבע בין היתר קריטריונים מתי מותר להקים בריכות שחייה פרטיות, קביעת גודל מגרש מינימלי להקמתן, קווי בניין, מניעת מטרדים וכיו"ב. ומן הכלל אל הפרט: במקרה הנדון בית המשיב מוקם מכח תוכנית המתאר של רמת גן, היא תוכנית רג/340. המדובר בתוכנית ישנה, שקיבלה תוקף לפני כארבעים שנה. תוכנית מפורטת יחסית במונחי התכנון והבינוי שהיו מקובלות באותה תקופה. כך למשל עוסקת התוכנית בהרחבה בהקמת "מוסכי חנייה", אך אין בה כל אזכור למרתפי חנייה- שהפכו בינתיים לנורמה תיכנונית מקובלת ולעיתים אף מחייבת דבר המראה כי יש ליצוק לתוך התוכנית האמורה תוכן עכשווי , לרבות את האפשרות לבנות מכוחה בריכות שחייה פרטיות. לדעתנו תוכנית זו מהווה דוגמא לתוכנית אשר ניתן לקרוא לתוך יעוד המגורים שבה, בדרך של התאמתה למציאות היום, גם את השימוש של הקמת בריכות שחייה בבתים (וכאמור במקרים המתאימים גם לדירות ) צמודי קרקע , ולפיכך ניתן להוציא מכוחה היתר בנייה לבניית בריכות שחייה פרטיות ביעוד של מגורים. סוף דבר, אנו קובעים כי מותר היה לועדה המקומית להתיר לעוררים להקים בריכת שחייה פרטית בחצר ביתם, מכח התוכניות החלות במקום, האף שלא קיימת הוראה מפורשת בתוכניות האמורות המתירות הקמת בריכות שחייה, ובכפוף לבדיקת התאמת כל מגרש וסביבתו באופן פרטני . ההקלה לבניית הבריכה בתוך מרווחי הבנייה המשיב ביקש לבנות את בריכת השחייה ואת חדר המכונות לבריכה בתוך מרווחי הבנייה, ולצורך כך ביקש הקלה. לטענת הועדה המקומית, ההצדקה התיכנונית להתרת בניית בריכת שחייה בתוך מרווחי הבנייה עד למרחק של מטר מגבול המגרש עם העוררים, היא העובדה כי המגרש של המשיב הוא לא רגולרי, וכי ניצול מלוא אחוזי הבנייה המותרים במגרש מחייב את צמצום שטח החצר ודחיקת הבריכה לכיוון גבול המגרש. מתוך עיון בתשריט הבקשה השתכנענו כי יש צדק בדברי הועדה המקומית ולפיכך אנו קובעים כי קיימת הצדקה תכנונית להקמת בריכת השחייה. העוררים טענו טענות כלליות ובלתי מבוססות לענין המטרד אשר ייגרם להם, לטענתם, מבניית הבריכה בצמוד לגדר חצרם. לענין זה כבר קבענו בערר הר 5339/07 רוברט והליאן קאהן נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה כי על הטוען למטרדי רעש מבריכת שחייה, להוכיח ולבסס טענה זו, ולא די בהעלאת טענה זו באופן סתמי. כמו כן, קבענו שם כי יש לבחון מטרד אפשרי זה בהשוואה לחלופה ובמילים אחרות, ביחס למטרדי הרעש האפשריים משימוש חלופי בגינה. וכך קבענו שם: " אנו מסכימים עם הנחת היסוד כי בריכת שחייה עלולה להוות מקור לרעש, בעיקר של ילדים המשחקים בבריכה או של אנשים המשוחחים ביניהם על שפת הבריכה או בתוכה. עם זאת יש לבחון מטרד אפשרי זה בהשוואה לחלופה. בריכת שחייה נבנית בדרך כלל כתחליף לשטח מגונן בחצר בית מבקש ההיתר. גם גינה עלולה להוות מקור למפגעי רעש, ולעיתים לכאלה אשר אינם נופלים מאלה הצפויים מבריכת שחייה: ילדים המשחקים בגינה, קיום שיחה קולנית בגינה, קיום ארועים חברתיים בהיקפים שונים וכיוב'. מטרדי רעש אלה עלולים להשתוות ולעיתים אף לעלות על מטרדי הרעש הצפויים מקיומה של בריכת שחייה. לפיכך הדעה הרווחת כי בריכת שחייה ביתית מהווה פוטנציאל למטרדי רעש העולים על אלה של חצר/גינת הבית- אינה בהכרח נכונה . ניתן לאמר כי יש בחשש מהמטרדים הצפויים מבריכת שחייה מידה לא מעטה של דעה קדומה . אנו בדעה כי יש לבסס את הטענה כי צפויים מטרדי רעש מהקמת בריכת שחייה בחצר הבית השכן, בקרבת גבול המגרש, בנימוקים של ממש, ואין להסתפק בטענה כללית וסתמית כי בניית הבריכה בקרבת גבול המגרש תגרום למטרדי רעש. " לפיכך, כאשר נטענת בפני ועדה מקומית הטענה כי בניית בריכת שחייה בכלל, ובנייתה בתוך מרווחי הבנייה בפרט- תוך אישור הקלה, תפגע בשכנים בשל מטרדי רעש הצפויים מהבריכה, על המתנגד להקמת הבריכה לבסס חשש זה, תוך השוואת המטרד הצפוי מהבריכה - אם בכלל- עם המטרד אשר עלול להיגרם משימוש רגיל בגינת הבית. לא השתכנענו כי הקמת הבריכה במקום המבוקש יגרום למטרד לעוררים. עם זאת ולנוכח ההסכמה אותה הביעו העוררים במהלך הדיון, גובה הגדר שייבנה על ידי המשיב בגבול מגרשם עם העוררים יהיה בגובה של 2.20 מ'. בכפוף לאמור הערר נדחה. תוכנית בניהבניהתב"ע (תוכנית בניין עיר)בריכת שחיה / בריכת מים