היתר תוספת משטח נייד (קונסטרוקציית ברזל העתידה להרחיב מרפסת סוכה) בבית משותף המדובר למעשה בקונסטרוקציית ברזל בקומה ראשונה בבית משותף הבנוי במקרקעין אשר עתידה להרחיב מרפסת סוכה קיימת בימי חג בסוכות. ברגיל המדובר בסורג מתקפל הצמוד למבנה, ובימי הסוכות הוא נפתח בצמידות למרפסת הסוכה הקיימת אשר מידותיה 80 ס"מ X 4.72 מ'. המשיבים 2, מבקשי הבקשה הבהירו כי מדובר במשפחה בת 14 נפשות עם נכדים וכי מרפסת הסוכה שלהם צרה מלהכיל סוכה מתאימה למשפחה. הועדה המקומית דנה בבקשה מספר פעמים. לאחר מכן קבעה כי ההחלטה תושהה עד תיקון ליקויים מסוים "הנמכת העמודים שבוצעו מצינורות וכיסויים כך שיעמדו בהוראות הבטיחות, תיקון בסדקים בקירות המבנה ופינוי הצינורות והמתקנים בסביבה. תחילה קבעה כי היא חרדה להשלכות הבטיחותיות של המתקן המבוקש למשתמשים ולשכנים ולאחר מכן החליטה לשוב ולדון לאחר אישור מהנדס אזרחי רישוי, יועץ בטיחות ואישור קבלן רשום. ובסופו של דבר החליטה כי משהוצגה חוו"ד קונסטרוקטיבית ע"י מהנדס אזרחי רישוי לפיה הקונסטרוקציה אינה מהווה סכנה הוחלט לאשר הבקשה בתנאי מילוי דרישות מה"ע. בפתח הדיון שהתקיים בפני ועדת הערר, טענו העוררים כי עקב מידות ההרחבה הנ"ל המדובר בסטייה ניכרת אשר לא ניתן לאשרה. לפיכך נקבע כי הצדדים יוכלו להתייחס הן לטענה זו והן למצב בשטח כפי שתוקן לדברי המשיבים. המשיבים הבהירו כי התמונות שהוגשו לועדת הערר בעת הדיון משקפות נאמנה את המצב בשטח כפי שאושר ע"י ב"כ הועדה המקומית, כי אין כל מפגע בטיחותי וזיהומי, צינור הברזל והסורג אינם מפריעים למעבר ואינם מהוות כל מפגע אסטטי. לעניין הסטייה הניכרת שנטענה הבהירו בהסתמך על פסיקה כי הסטייה מקווי הבניה נעשית רק בחג הסוכות ובהיתר יהיה תנאי לכך, וכי סוכה הנפתחת בחג הסוכות אינה פעולה הטעונה היתר, ולפיכך לא קיימת כל סטייה ניכרת שכן הסורג סגור במשך ימות השנה, שכן המחוקק לא התכוון להוסיף מתקנים ניידים שמשמשים לפרק זמן קצוב וקצר בשנה, לתקנות התכנון והבניה. העורר טען כי מדובר במבנה הטעון היתר, כי התוספת הינה למרפסת במידות של 4.72 X 2.3 מ' עפ"י הבקשה ואף חורגת מגבול המגרש. כן הבהירו העוררים כי אין להם התנגדות כי המשיבים יקימו סוכתם על קרקע ולא במעבר. כן נטען כי לא הומצאו יתרת האישורים כפי שנקבע בשעתו בהחלטת הועדה המקומית (יועץ בטיחות וקבלן רשום). גם עפ"י החלטת הועדה וחוות הדעת הקונסטרוקטיבית יש להקפיד על ביקורת ותחזוקה שוטפות. דיון והכרעה למעשה מדובר במתקן הצמוד אל קיר הבית במהלך ימות השנה ונפתח במלוא מימדיו 8 ימים בשנה. הועדה המקומית הבהירה כי חלק מתנאי ההיתר יהיו הותרתו של המתקן סגור במהלך ימות השנה. התלבטנו בשאלה אם תוספת כזו מהווה סטייה מהמצב התכנוני התקף ומאפשרת פניה לוועדת הערר. נוכח האסמכתאות שהביאו המשיבים בדבר ארעיותן של סוכות ומתקנים המוצבים באופן ארעי למשך מספר ימים בשנה, איננו סבורים כי בהתקנת המתקן הנ"ל יש משום סטייה ניכרת הגם שכשהוא פתוח הוא חורג מקווי הבניין האפשריים גם בהקלה. יחד עם זאת, יש לבחון המשטר התכנוני התקף במקרקעין ולבדוק אם הבקשה עולה איתו בקנה אחד שאם לא כן, יש לנקוט בהליך תכנוני מתאים. בדיקה כזו מעלה כי על המקרקעין חלה תכנית פת / 1002 / 3 ב' (להלן:"התכנית") המאפשרת בניית מרפסת סוכה בשטח של 3 מ"ר לכל דירה. בסעיף 7 (3) לאותה תכנית כל תוספת מרפסת לסוכה כנ"ל כפופה להוראות ארכיטקטוניות של הועדה המקומית. ואמנם, במקרקעין נשוא הערר הוקמה מרפסת כנ"ל. זאת ועוד, עצם התוספת מקום בו נתן המתכנן דעתו כבר על תכנונן של מרפסות סוכה מהווה בראייתנו חריגה מתכנית. לא זו אף זו, במקרה דנן הובהר כי לתוספת המבוקשת לא התקבל אישור אדריכל העירייה ולא ניתנו הוראות ארכיטקטוניות. במצב דברים זה, אנו סבורים כי אישור התוספת מהווה חריגה מהוראות התכנית המחייבת פרסום הקלה, שכן ברי כי הגורמים האחראים על מתן אותן הוראות אדריכליות לא אישרו אותה. על הועדה המקומית להביא בחשבון כוונת המתכנן, הקצאת השטח המותר לניצול מרפסת סוכה ומשמעות אישור חריגה משטח זה ברחבי המקרקעין עליהם חלה אותה תכנית. לפיכך, אנו סבורים כי הבקשה כפי שהיא אינה תואמת תב"ע והערר מתקבל. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי לא הוצגו בפני הועדה המקומית האישורים שנדרשו על ידיה תחילה (יועץ בטיחות וקבלן רשום). אגב אורחא יובהר כי ייתכן והפתרון מצוי בתוספת המרפסת המותרת על פי תקנון התכנון והבניה (חישוב שטחים בתכניות ובהיתרים) התשנ"ב - 1992, ועל המשיבים לבחון גם אפשרות זו במידה ושטח המרפסת המצוי בדירתם נמוך מהקבוע שם. מרפסתברזלבתים משותפים