בקשה לתוספת בניה לדירת גן בבית משותף ערר זה הוגש על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה (להלן - "הוועדה המקומית") שלא לאשר בקשה לתוספת בניה לדירת גן בבית משותף במקרקעין ברעננה. (להלן - "המקרקעין"). הבקשה כללה הקלות כדלקמן: הקלה בקו בניין אחורי מערבי בשיעור 10%, הקלה של כ- 30% בקו בניין אחורי לבניית מרפסת פתוחה בקומה א'. הבקשה סורבה הואיל "והבניה המבוקשת פוגעת במראה הארכיטקטוני ובחזית המבנה כולו, הוועדה לא השתכנעה בצורך להרחבת הדירה, אישור הבקשה יהווה תקדים למקרים דומים." נימוקי העוררים מדובר בבקשה שניה שהוגשה לאחר שהראשונה נדחתה, ולדבריהם הדחייה נתקלה בפליאה מצד מהנדס העיר שהמליץ על השינויים שבוצעו (הורדת תוספת גג רעפים). הבקשה מתייחסת לדופן הבניין ולא לחזית או לעורף. הגינה נמוכה משאר הבניין וההרחבה אינה נצפית משום כיוון. אותה ועדה אישרה כמה חודשים קודם לכן חריגות דומות בשתי דירות אחרות באותו מבנה כך שהשינוי הארכיטקטוני כבר בוצע. הצורך נובע מרצונם לצרף את אימה של העוררת, שהינה אישה מבוגרת וסובלת מבעיות בריאותיות לביתם. מדובר במשפחה של 5 נפשות ב- 4 חדרים והצורך אמיתי. אישור הבקשה כשלעצמו לא יהווה תקדים הואיל ואושרו בקשות אחרות להרחבה באותו מבנן. הבקשה אינה חורגת מיתרות הבניה ומקו המתאר של הבניין. עמדת הוועדה המקומית הוועדה הנהיגה בשנים האחרונות מדיניות של שמירה על חזית המבנים ומניעת תוספות בניה במיוחד באזורים שנבנו בשנים האחרונות על פי תכניות חדשות. הוועדה לא השתכנעה בצורך סוציאלי - הומניטרי חיוני. * * * וועדת הערר דנה בערר, בחנה הבקשה והתרשמה מתמונות שהוצגו לה במהלך הדיון. לאחר מכן נתקבלה החלטת ביניים בה הומלץ לצדדים לגבש פתרון כולל לניצול זכויות הבניה בבית המשותף, וכי מפתרון זה תיגזר התוספת שתתבקש. הוועדה המקומית הודיעה לנו כי הציעה לעוררים להגיש תוספת אגפית למלוא גובה הבניין שתשתלב בחזותו הכללית אך לא נענתה.העוררים הודיעו כי בדקו אפשרות בניה בכל האגף אולם שכניהם אינם מעוניינים בכך בשלב זה.עוד הבהירו העוררים כי האדריכל שתכננן את התוספת המבוקשת הבהיר כי היא תוכננה כך שתוכל לעמוד בעומס תוספות דומות בדירות הגבוהות יותר במידה ויבקשו למצות זכויותיהם באופן דומה. דיון והכרעה וועדת הערר דנה לא אחת בבקשות שעניינן תוספת לבניינים קיימים במסגרת זכויות הבניה. עקרונית קבענו כי מקום בו עסקינן בבקשות תואמות תכנית, יש ככלל להתירן. (ר' למשל ערר 341/07, ערר 486/06 ואח' והאסמכתאות המפורטות שם). בענייננו המצב שונה הואיל ולצורך מיצוי הזכויות כמבוקש בבקשה נדרשת הקלה בקווי בניין, ועל כן איננו רואים להתייחס לבקשה זו כזכות שמעמדה כמעט כשל זכות מוקנית (בכפוף לחריגים). הוועדה המקומית פעלה לכאורה בהתאם למדיניות ראויה של שמירה על חזות המבנים. אלא שבזאת לא יצאה הוועדה המקומית ידי חובתה, וזאת על שום שניים: ראשית, מקום בו נותרו זכויות בניה על פי תכנית תקפה במגרש נתון על הוועדה להנחות את בעלי הזכויות כיצד לנצלן. הדעת אינה סובלת קביעה גורפת לפיה לא ניתן להוסיף במבנה כל בניה חרף העובדה כי מוקנות זכויות בניה שטרם נוצלו על פי תב"ע. לעניין זה כאמור יש להפריד בין אפשרות הניצול על פי התב"ע, לבין אפשרות ניצול באמצעות שימוש במכשיר ההקלה. בעוד לגבי הראשון מרחב התמרון של הוועדה המקומית נוגע בעיקר לאופן התוספת, בשני עליה לשקול אם בכלל להתירה, וזאת לאחר פרסום בקשה מתאימה ושמיעת התנגדויות ככל שהוגשו. שנית, בנסיבות ענייננו, הכוללות הן תוספות שאושרו באותו מבנן עוד קודם לכן, והן עונות לקריטריון שהושם על ידי הוועדה המקומית עצמה - צורך סוציאלי הומניטרי שפורט על ידי העוררים, איננו סבורים כי דווקא בעניינם יש לדרוש בניה אגפית כוללת לצורך מיצוי הזכויות. לפיכך אנו קובעים כדלקמן: לעניין הבקשה הכוללת הקלות אנו מקבלים את עמדת הוועדה המקומית בנוגע ל דרישת התכנון הכולל לאגף בכללו. הקלה אינה זכות מוקנית ובמניין השיקולים שרשאית הוועדה המקומית לשקול בעת דיון בבקשות כאלה, גם השיקול האסטטי והעיצובי. הואיל ומדובר בחריגה מקו בניין, אנו מוצאים טעם בתיקון האגף בכללו. העוררים רשאים להגיש בקשה להרחבת דירתם שאינה כוללת הקלות. היה ותוגש בקשה כזו, תוכל הוועדה המקומית להנחותם בנוגע לפרטי התכנון ותוודא כי התוספת תהווה תשתית נכונה להרחבת הדירות הנוספות באותו אגף לכשתתבקש, וככל שתתבקש. הרחבה כזו לא תותנה בהרחבת יתר הדירות בו זמנית. הערר נתקבל איפוא בחלקו.בניהבתים משותפיםתוספת בניהדירת גןמקרקעין