היתר להגדלת דירה בקומת קרקע בצמידות לחנות קיימת העוררת, בעלת הזכויות בחנות הצמודה התנגדה לבקשה. בשעתו התקבלה התנגדותה בחלקה והבקשה הותרה בתנאי שבפינת הדירה המורחבת יתבצע קיטום ויישמר תא אוורור קיים לחנות הגובלת, (להלן: "ההחלטה הראשונה"), ואולם לאחר קבלת דו"ח פיקוח לפיו אין בחנות הגובלת חלונות ובתיק הבניין לא נמצא תיעוד המוכיח פתח איוורור לחנות הצמודה הוחלט לאשר הבקשה ללא התנאי (להלן: "ההחלטה נשוא הערר"). טענות העוררת: ההחלטה השניה מחוסרת תוקף לאור העובדה כי לא חל כל שינוי משפטי/עובדתי. ההחלטה השניה נסמכת על טעות (העדר פתח איוורור במקור) בעוד קיים תיעוד ליציאה האחורית בתיק הבניין. דירת המשיב הורחבה בעבר שלא כדין וללא היתר (ע"י הבעלים הקודמים) ובמסגרת זו נאטם הפתח האחורי של החנות, כיום מבקשים להרחיב ולהוסיף בניה ללא התחשבות בפתח הנ"ל. טענות המשיבים: קודם לרכישתה של הדירה בדקו המשיבים את אפשרות ההרחבה בוועדה המקומית והובהר להם כי היא ברת ביצוע עפ"י דין. כשביקשו להחתים את השכנה (אמה של העוררת) על הבקשה להיתר לאחר הרכישה נתקלו בסוגיית הפתח הנטען, אשר אין לו כל תיעוד בתיקי הועדה. בבירור חוזר בועדה הובהר להם כי התכנית שבתיק הבניין (ללא הפתח) היא התכנית היחידה וכי אלמלא היה המצב חוקי לא היו יכולים לרכוש הדירה שכן הועדה לא היתה מנפיקה אישור העברת זכויות. עמדת הועדה המקומית המשיבים החלו בעבודות בניה קודם לבקשת היתר. התנגדות העוררת לא מכוונת להקלה לגופה. להתנגדות זו צורף תשריט המראה מבנה שירותים צמוד לקיר המשותף נשוא המחלוקת. נוכח האמור סברה הועדה המקומית כי ככל שקיימת יח' שירותים הגיוני שיהיה פתח אוורור ולכן קבלה ההחלטה בראשונה. בעקבות האמור פנו המשיבים בבקשה לשנותה הואיל וההרחבה בדירתם ליד הקיר המשותף קיימת מעל ל - 20 שנה, אין ולא היה פתח אוורור ופתח כזה יפגע באיכות דירתם בשל הסירקולציה של החנות שהינה מכבסה. הועדה יצאה לסייר ומצאה כי לא קיים פתח בקיר המשותף, לא קיימים שירותים בצמידות אליהם, יח' השירותים קיימת בצמוד לקיר החיצוני הצפוני, והחנות משמשת למתן שירותי ניקורי יבש וגיהוץ. הועדה בדקה ההיסטוריה התכנונית בתיק ולא מצאה כל מסמך המאשר פתח יציאה אוורור בקיר המשותף. לפיכך הובאה הבקשה לדיון חוזר בפני המליאה וניתנה ההחלטה נושא הערר. הועדה המקומית כרשות מינהלית מוסמכת לחזור ולעיין בהחלטותיה ולשנותן. ההחלטה השניה ניתנה לאחר בדיקה יסודית וביקור בשטח מהן עלו נתונים שלא צוינו בפני הועדה המקומית קודם לכן. ועדת הערר דנה בערר ובחנה תשריטים תכניות ותמונות שהוצגו בפניה. במסגרת הדיון הובהר כי הבקשה להרחבה אינה נוגעת לחלקה המערבי של בית המשיבים (הגובל בחנות). עוד הובהר כי בלשכת רישום המקרקעין לא נמצא תשריט הבית המשותף וכי עפ"י המצב התכנוני התקף קיימות זכויות בניה להרחבה המבוקשת, ולמעט התנגדות העוררת לא נתקבלו התנגדויות אחרות. עם תום הדיון ניתנה החלטת ביניים לפיה הומלץ לצדדים להגיע לפתרון תכנוני מסוים אשר מאפשר איוורור החנות דרך חדר המדרגות ומותנה בקבלת היתר לכך כדין. הצדדים התבקשו לעדכן את ועדת הערר בהתפתחויות. לאחר זמן מה הודיעה העוררת כי שכן אחד המתגורר בקומה שמעל החנות מתנגד, ואילו את תגובתו של השכן השני בקומה א לא ניתן להשיג. במצב דברים זה אנו נדרשים ליתן החלטנו בערר. המשיבים 2, 3 רכשו דירתם בהסתמך על מצב תכנוני המופיע בתיקי הועדה. מצב זה אינו כולל כל תיעוד לפתח לו טוענת העוררת. גם התשריט שהציגה העוררת ובו כביכול פתח כנ"ל אינו נהיר ולא עולה ממנו קיומו של פתח / חלון לכיוון בית העוררים. בדירתם של העוררים מצוי מעברו של הקיר חדר הילדים. חנותה של העוררת מתקיימת מזה למעלה מ - 20 שנה ללא פתח כנ"ל. במצב דברים זה ונוכח העובדה כי הבקשה נשוא הערר אינה נוגעת כלל לשטח הגובל בחנות, איננו רואים לנכון לחייב המשיבים לגרוע מגרעת מדירתם על מנת לפתור את נושא האוורור בחנות העוררת. יחד עם זאת נציע לועדה המקומית לשקול בחיוב פתרון אוורור נוסף לחנות לכיוון חדר המדרגות בכיוון מערב בנוסף לפתח המזרחי הראשי של החנות, או פתח אחר לכיוון צפון. אנו קובעים כי תנאי לקבלת ההיתר יהיה קבלת הסכמתם של המשיבים 2 לפתרון כנ"ל. הסכמה זו אינה פוטרת העוררת מהוראות סעיף 2 (ב) לתקנות התו"ב לעניינם של שני השכנים האחרים. בשולי הדברים נעיר כי קיומו של דיון חוזר בוועדה המקומית כפוף לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בקיום דיון חוזר במוסד תכנון), התשס"ג - 2003 אשר למיטב הבנתנו לא קויימו במקרה שלפנינו. לאור דוקטרינת הבטלות היחסית,העובדה כי הצדדים הציגו לפנינו את עמדותיהם באופן מפורש, והתוצאה אליה הגענו, לא ראינו לנכון לבטל במקרה דנן ההחלטה. בכפוף לאמור הערר נדחה. הגדלת דירה / שטחקומת קרקעמקרקעין