שימוש במבנה שכבר נבנה כבריכת שחיה בהליך שימוש חורג והקלה עניינו של הערר בבהכשרת קיומה של בריכת שחיה בשטח של 46.13 מ"ר במגרש המצוי בנס ציונה (להלן: המקרקעין). טענות העוררים העוררים הינם בעלי זכויות בקרקע גובלים הבנוי בחלקה 503 בגוש 3637 ברחוב גולומב 13. תוספות בריכת השחייה הינה חריג בולט לסביבה שאין בה בריכות שחיה ומהווה מפגע וסטייה ניכרת מתכנית בניין עיר מאושרת ולפיכך יש לסרב לה. אישור של בריכה ראוי רק במסגרת תב"ע המאפשרת בניית בריכות. הניסיון לאשר שימוש במבנה שכבר נבנה כבריכת שחיה בהליך שימוש חורג והקלה בקו בניין פסול מיסודו ואין לאשרו. תוספת הבריכה תיצור מפגע רעש, ריחות לא נעימים ותמשוך יתושים וחרקים כפועל יוצא מהנ"ל תיגרם ירידת ערך לדירת העוררים. קווי הבניה מהווים סטייה ניכרת - מבוקש לבנות הבריכה בקו בניין אחורי של 2 מ' במקום 6. תשובת המשיבים בריכת שחיה אינה שימוש חורג למגורים לחילופין אינה בגדר סטייה ניכרת ואינה משנה את אופי הסביבה הקרוב (מגורים). הבריכה אינה מהווה מטרד ואינה פוגעת בעוררים. הקמת בריכת שחיה בבתים פרטיים עולה בקנה אחד עם מדיניותה התכנונית של הועדה המקומית. ההקלה בקו בניין אחורי אינה סטייה ניכרת עפ"י תקנה 4(1) (ה) ותקנות התו"ב (סטייה ניכרת מתכנית) התשס"ב - 2002 הקובעת כי על אף הקבוע בתקנה 2 (5) עד 7 הקמת בניין עזר או חלק מבניין בחריגה מקווי בניין הקבועים בתוכם והמיועד לשמש כאחד או יותר מהמפורטים להלן לא יהווה סטייה ניכרת: בריכת שחיה לא מקורה. המרחק בין הבריכה וגבול חלקת העוררים כ- 6 מ'. בגבול זה גדר אבן בגובה 1.20 מ' מעליה מתוכננת גדר קלה בגובה 2 מ'. הגדרות יוצרות חציצה מלאה. חדר המכונות ימוקם בעומק של כ- 2 מ' מתחת לפני הקרקע ויכוסה במכסה אטום. לא יגרם כל מטרד רעש ו/או וריח. הבריכה לא תיצור רעשים גדולים מאלה העשויים להיגרם משימוש אחר בגינה הפרטית (משחקי כדור, מסיבות משפחתיות וכיו"ב). הבריכה תתוחזק באמצעות חומרים מתקדמים וידידותיים לסביבה שאין בהם מטרדי ריח ומונעים התפתחות יתושים ושאר מזיקים. עמדת הועדה המקומית מדובר בבית חד משפחתי בשטח עיקרי של 378 מ"ר בחלקה ששטחה 702 מ"ר בשכונה צמודת קרקע. בנסיבות אלה אין בשימוש בחצר הבית לבריכת שחיה משום שימוש המשנה את אופי הסביבה הקרובה. מדובר בשימוש אינהרנטי לשימוש בבית מגורים צמוד קרקע בדומה למשטח מרוצף,ג'קוזי וכיו"ב. קווי בניין - הבקשה אינה עולה בגדר סטייה ניכרת בהתאם לתקנה 4 (1) (ה) לתקנות סטייה ניכרת. חדר המשאבות מצוי במרחק של 2 מ' מגבול החלקה ובעומק של 2 מ'. הועדה דרשה חוו"ד מהנדס בטיחות, משרד הבריאות לא דרש דרישות נוספות. רמת התחזוקה תשפיע קודם כל על המשיבים עצמם ומכל מקום מטופלים במישור חוקי עזר ואיכות סביבה, וחשש זה קיים גם כשאין בריכה. אין מקום להימנע מלדון בבקשה הואיל והבריכה כבר בוצעה. דיון התכנית החלה על החלקה הינה נס/1//1 (להלן: "תכנית המתאר") אשר שותקת באשר לאפשרות להקים בריכות שחיה בחצרות הבתים. על כגון דא כבר נפסק כדלקמן: "ברי ששתיקתה של תכנית המתאר דינה איסור הפעולה. השווה בג"צ 127/75 אור נ' הועדה המקומית לתו"ב י-ם הקובע כי הוראות שאינן קיימות ניתן לקובען בתכניות מפורטות ואולם בהעדר הוראות ככלל, אין בסמכות הועדה המקומית לפעול. לאור פסיקה זו ספק אם ניתן להעניק משקל להחלטת ועדת הערר כי עניין בריכות השחייה מהווה אך פיתוח סביבתי כנטען על ידי המשיבה. סעיף 1 לחוק מגדיר מהו בניין בחוק זה... משמע לפי סעיף זה בריכה אשר נתקיימו בה עבודות חפירה התוחמים או מיועדים לתחום שטחי קרקע, ויש בה גם עבודות של בניה, בוודאי של בטון ושל טיט או כל חומר אחר, וודאי שהוא חלק של מבנה אם לא מבנה שלם... יש לה שטח עומק וגובה... על רקע האמור לא ניתן ואי אפשר על פי דעתי להסדיר הקמה של בריכת שחיה תחת המושג הכוללני והסתמי של פיתוח סביבתי" ר' עת"מ 1048/00 נוימרק נ' הועדה המקומית לתו"ב רעננה. לית מאן דפליג איפה, כי "דרך המלך" להוספתן של בריכות שחיה בחצרות בתים הינה הכנתה של תכנית בניין עיר שתתיר הקמתן. ועדת ערר זו פסקה לא אחת כי: "דעתנו לעניין השימוש עצמו... כי ניתן לראות בשימוש עצמו כחלק טבעי ואינטגרלי מן השימושים הסבירים בחצר בית מגורים. לטעמנו השימוש לבריכת שחיה כשלעצמו אינו שימוש החורג משימוש רגיל למגורים, אלא אם כן עולה מהתכנית כוונה משתמעת אחרת. יחד עם זאת כאמור, גם אם השימוש מותר עדיין צריך לוודא ולבדוק אם אכן הבניה במובנה הפיסי תואמת למותר או לא סותרת למותר בין בדרך של היתר רגיל ובין בדרך של הקלה". ר' ערר 388/05 בורשטיין נ' הועדה המקומית רעננה ואח'. המכשלה העיקרית בהעדר תכנית בריכות נובעת אם כן מעצם הבניה במובנה הפיסי, אם כי מובן כי תכנית כזו, צריך שתתייחס למטרדים אפשריים לשכנים ותיתן מענה תכנוני הולם. לפיכך אנו סבורים כי המכשיר התכנוני של "שימוש חורג" אינו הולם, שכן מטיבו חולש על מטרית השימוש ולא הבניה. זאת ועוד, הגבלת השימוש החורג כדי 20 שנה עושה לטעמנו את הוראת החוק המחייבת מגבלת זמן לשימוש כזה פלסתר. הרעיון שעמד בבסיס אותה חובה הינו לאפשר שימוש במכשיר השימוש החורג בתקופת מעבר בלבד ולזמן קצוב. הרשאה למשך 20 שנה עומדת בניגוד לרציונאל זה. המקרקעין נשוא הערר מהווה מגרש רחב ידיים בשכונת צמודת קרקע ואנו מקבלים את עמדת המשיבים לגופו של עניין כי "מטרד" ככל שצפוי מבריכה אינו שונה מ"מטרד" מכל שימוש לגיטימי לבילוי בחצר. אשר לעובדה כי הוקדמה בניה לתכנון, אכן זו אינה מהווה חסם בפני דיון בועדות התכנון אם כי שיקול זה יכול שיילקח בחשבון מכלול השיקולים. וכך נאמר בעע"ם 3319/05 אלגריה פונטה נ. ועדה מקומית ב"ש ואח' מלפני כב' השופט רובינשטיין: "(8)(א) ואולם מוצא אני לנכון להעיר כדלקמן: על ועדת הערר, וגופי התכנון בכלל,לבדוק היטב היטב בהחליטם האם לא ייגרם עוול לשכן,במקרה זה לשכנה,וכמובן איני קובע עמדה מראש. אין חלקי עם הסבורים כי אין רלבנטיות בהקשר התכנון והבניה לחרות, שלא לומר הפקרות, שנוהגים הבונים בלא היתר בניה או בחריגה הימנו, מתוך הנחה כי כדאי להם אף לעמוד למשפט ולהיקנס, ומתוך תקווה, המתגשמת במקרים רבים, כי לא תיהרס הבניה הבלתי חוקית. הרלבנטיות הערכית מוצאת ביטויה בהעלאת רמת הקפדנות והדקדקנות הנדרשת מגוף התכנון, לבדיקה ולשיקול בשבע עיניים, כאשר המדובר במי שכבר התיר לעצמו לזלזל בחוק, ועננה בהקשר זה פרושה על טיעוניו ועל עמדתו. הדבר מתיישב לדעתי גם עם הפסיקה משכבר (ראו בג"צ 60/65 פרסי נ' הועדה המחוזית ירושלים פ"ד י' 1785; כן ראו וינוגרד שם, 929-928)." (הדגשות אינן במקור ו.ע.מ) סיכומם של דברים אנו מאשרים השימוש החורג המבוקש לתקופה של שנתיים ימים בלבד, כתקופת מעבר עד לאישור תכנית בריכות. כאמור שימוש חורג אינו המכשיר התכנוני האידיאלי בלשון המעטה לאישורה של בניה ובראייתנו אלמנט הבניה הוא זה שחריג ולא השימוש. במהלך אותם שנתיים יוכלו המשיבים ליזום תב"ע שתסדיר הקמתן של בריכות שחייה בעיר וכדומה (ואם לא תפעל כך הועדה המקומית תאלץ המשיבה 2 למצער לקדם תכנית נקודתית בעניינה). באופן זה יהא העניין התכנוני חשוף לביקורת ציבורית מקיפה ויזכה את הגובלים בפיצוי על פי סעיף 197 לחוק ככל שימצא כי גורם לפגיעה בערך נכסיהם כתוצאה מאישור התכנית. תנאי למתן ההיתר לשימוש החורג הינו נקיטת הליכים פליליים כנגד הבניה שנבנתה ללא היתר על מנת שלא יצא חוטא נשכר. העתק ההליך יוגש לועדת הערר. בניההקלה (תכנון ובניה)בריכת שחיה / בריכת מיםמבנהשימוש חורג