הכשרת בניה בלתי חוקית משנות ה - 70 עניינו בערר על החלטת הועדה המקומית לתו"ב יבנה לפיה נדחתה סמכות בוועדה מקומית המפצלת מגרש של 941 מ"ר לשני מגרשים, ומתירה בכל אחד מהם יחידת דיור אחת. התכנית באה להכשיר מצב קיים שנוצר בין היתר עקב סכסוך משפחתי בחלקה ובניית יחידה נוספת ללא היתר. יש לציין כי התכנית המוצעת אינה מוסיפה זכויות או קומות על המצב התכנוני המאושר. כנגד הבניה האמורה הוצאו צווי הריסה לרוב, ראשיתם ב- 1973, בגין עבירה שבוצעה עוד על ידי קודמיהם של העוררים וסופם בינתיים, בצו הריסה ללא הריסה, מטעמי התיישנות מדצמבר 2003. עובר לאותו הליך, נדון עניינה של חלקה בפני ועדת הערר עקב בקשה עקרונית של העורר להקמת 2 יחידות על המגרש. הועדה קבעה כדלקמן: "מאחר ולמעשה לא הוגשה כל בקשה להיתר אלא מדובר בדיון עקרוני הסכים העורר וב"כ לבדוק את תכנון מגרשו באמצעות מתכנן אשר יכין בקשה מתאימה בין אם בדרך של חלוקה ו/או תכנית נקודתית בסמכות הועדה המקומית." התכנית נשוא ערר זה נדחתה מהטעמים הבאים: "בבואנו להחליט האם לאשר בניה קיימת אל לוועדה ליתן לעובדה שאדם בנה ללא היתר יתרון על חברו אשר ביקש היתר בטרם בנה. לגופם של דברים הקמת יחידה נוספת תוך פיצול המגרש לשתי יחידות יהווה מעמסה על השירותים העירוניים, שעל העירייה ליתן לתושבים ובהתחשב באופי המקום ובאמצעים הקיימים בו, לא נראה שיש אפשרות להכפיל את מספר יחידות הדיור באותה משבצת קרקע שתעמיס על התשתיות התת קרקעיות. ההחלטה נסמכת על כך שהועדה אם תאשר בקשה זו, עליה יהיה להמליץ לאשר גם בקשות נוספות שהרי לא ניתן להפלות בין התושבים. כ"כ בשולי הדברים יצוין גם כי תכנית המדידה איננה עדכנית, חסרות חתימות של יוזם התכנית ובעלי הקרקע, חסר חישוב שטח בניה של כל המבנים הקיימים במגרש לצורך קביעה באם יש חריגה באחוזי הבנייה המותרים. על כן לדעת הועדה מסיבות אלו יש לדחות הבקשה. יצוין עוד כי קיים ספק של סמכות הוועדה המקומית לתו"ב לדון בתכנית". טענות העורר הועדה המקומית "פעלה בחוסר תום לב מובהק וקיצוני ועשתה כל אשר לאל ידה על מנת להכשיל את העוררים, לעכב את הדיון". בעקבות גישת גורמי הועדה המקומית יזם העורר פגישה עם ראש העיר בסיכום הפגישה נכתב כי "ראש העיר הודיע כי מטרת הפגישה לבדוק אפשרות להסדיר היתר בניה עפ"י חוק ולמנוע את הריסת בית המגורים". הסיבה הנזכרת בנימוקי הועדה של העדר תשתיות אינה אלא תירוץ במשך השנים בהם שקד העורר על הכנת התכנית לא העלתה הועדה המקומית סוגיה זו על הפרק. בנוסף, לא פורט מס' המגרשים בהם עשוי להתבקש פיצוי ופוטנציאל ההכבדה על שירותי הציבור. החשש מפניות דומות, אינו לגיטימי כל עוד הם לא הוגשו. בניית שתי יחידות דיור על שטח של 941 מ"ר סבירה ואף מחוייבת במציאות. טענות הועדה המקומית הענות לבקשה הינה פרס למעוול והועדה לא תיתן ידה להכשרת שרצים, הגם שמדובר בבניה בלתי חוקית שראשיתה לפני מ- 30 שנה. העוררים ממשיכים ואף מוסיפים בניה במקרקעין חרף צווי בית המשפט. בעבר, יאוחדו חלק מהמקרקעין לצרכי ציבור. יעוד זה התבטל בתרש"צ מיום 28.2.96, שכן, "כתוצאה מפלישה לשטח של מבנה ציבור וחריגה מקווי חלקות וקווי בנין נוצר מצב בו לעירייה אין עוד אפשרות ממשית לניצול השטח שיועד למבני ציבור". התכנית לא הוצגה על רקע עדכנית של מפת מדידה על רקע מדידה משנת 2002. מסמכי התכנית לא תוקנו בהתאם להוראות אגף ההנדסה חרף הערות רבות ומפורטות שניתנו לאורחיה במשך השנים. התכנית אינה נכנסת בסמכות הועדה המקומית הואיל ואינה ממלאת את התנאי הקבוע בסעיף 62א' 8 לעניין מוסדות ציבור והתשתיות. לא זו אף זו, מהנדס העיר התנגד לאישור התכנית להפקדה וציין מפורשות כי אין די תשתיות בשכונה להתאים למצב שיווצר אחרי השינוי המוצע. בשכונה אין עתודות קרקע פנויות ורובה ככולה בנויה בפועל לרבות התשתיות הציבוריות. לאור האמור, אין להפלות את מגרש העוררים שהינם עברייני בנייה לטובה. אישור התכנית אינו אפשרי שכן נוכח הטופוגרפיה הקיצונית במגרש עלולה להיווצר בעיה קשה בתשתית הביוב. הכרעה לית מאן דפליג כי " על ועדת הערר, וגופי התכנון בכלל, לבדוק היטב היטב בהחליטם האם לא ייגרם עוול לשכן, במקרה זה לשכנה, וכמובן איני קובע עמדה מראש. אין חלקי עם הסבורים כי אין רלבנטיות בהקשר התכנון והבניה לחרות, שלא לומר הפקרות, שנוהגים הבונים בלא היתר בניה או בחריגה הימנו, מתוך הנחה כי כדאי להם אף לעמוד למשפט ולהיקנס, ומתוך תקוה, המתגשמת במקרים רבים, כי לא תיהרס הבניה הבלתי חוקית. הרלבנטיות הערכית מוצאת ביטויה בהעלאת רמת הקפדנות והדקדקנות הנדרשת מגוף התכנון, לבדיקה ולשיקול בשבע עיניים, כאשר המדובר במי שכבר התיר לעצמו לזלזל בחוק, ועננה בהקשר זה פרושה על טיעוניו ועל עמדתו. הדבר מתיישב לדעתי גם עם הפסיקה משכבר (ראו בג"צ 60/56 פרסי נ' הועדה המחוזית ירושלים פ"ד י' 1785; כן ראו וינוגרד שם, 929-928). זאת - כדי שלא יתקיים המסר שבאותו פסוק בן-אלמוות שכבר ציטט השופט טירקל בעניין בן יקר גת הנזכר (בעמ' 845), ושנדרשה אליו גם המערערת, "הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום..." (ישעיהו ה', ח'), המתקיים מילולית ב"בתי רכבת" מעין זה בו עסקינן, ואם נרצה אף האפס שבפסוק לא נגרע מקומו - "קו אפס". על ועדת הערר, אשר עתה תורה לדון, לתת דעתה בכובד ראש למכלול השיקולים הנחוצים, אם נרצה, לעשיית צדק, עם כולי עלמא. יראה כל חבר ועדה עצמו כמי שבהחליטו בעניינו של הזולת עליו לנהוג בו "דעלך סני, לחברך לא תעביד" ("מה שעליך שנוא, לחברך לא תעשה") - דבר שהוא, כשיטת התנא הלל הזקן (בבלי שבת ל"א א'), כל התורה כולה על רגל אחת. עליו לנהוג בהחלטתו כפי שהיה רוצה שינהגו בו כשכן, לטוב ולמוטב. (ב) נכון הוא, כי לפי הנחיות משכבר של היועץ המשפטי לממשלה (הנחיה 21.900 מ-1.12.68) לא היתה מניעה לדון בבקשות להיתר בניה במקביל לקיומו של הליך פלילי, בנימוק שתוצאה טובה של ההליך הפלילי היא בתיקון המעוות בפועל ממש. אך בהנחיה מאוחרת יותר של היועץ המשפטי (מס' 8.1150 מ-24.1.01) נאמר, גם "כי אין זה מופרך, כי במסגרת מכלול השיקולים שרשאית ועדת התכנון לשקול לענין הטיפול והאישור של תכנית המוגשת לה על-ידי מי שתלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים, כאמור, רשאית היא להביא בגדר שיקוליה גם את העובדה שמדובר בבקשה המיועדת להכשיר בדיעבד עבירות בניה, וכן את השיקול של מניעת עידוד עבריינות בניה". ראו בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון פ"ד נ(3) 441, 455-454 לעניין שיקולים רחבים שעניינם "בתפישה סביבתית כוללת של חברה, של כלכלה ושל איכות חיים בעיר ובכפר" (השופט, כתארו אז, חשין); על פי הפסיקה, הוכרו גם שיקולים של עידוד עליה (המ' 468/81 נוצר נ' אורביט פ"ד לה(4) 740,736 (הנשיא לנדוי); חינוך (בג"ץ 595/75 סלמאן נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים פ"ד ל(3) 337, 353 (השופט עציוני), וכן מניעת פגיעה ברגשות דתיים (בג"ץ 237/88 מועצה מקומית גבעת שמואל נ' מנהל משרד הפנים פ"ד מב(4) 841, 849 (השופטת ולנשטיין). על אחת כמה וכמה בעידננו עתה, וכשהמדובר במעין מכת מדינה של בניה בלתי חוקית ולא אחת ולא שתיים איש הישר בעיניו יעשה, שיש מקום להביא שיקולים אלה בחשבון. " אלא שבעניינו דובר בבנייה ישנה, בגינה ויתרה המשיבה על הרשעה ואף הסכימה ליתן ארכה על מתן לנסות ולהסדיר את התכנון. זאת ועוד, על יסוד העובדות שהובאו בפנינו ובמסגרת זו גם החלטת ועדת הערר בפעם הקודמת והסיכום שניתן בלשכת ראש העיר, היה לעורר יסוד סביר להניח כי תכניתו לא תידחה על הסף וכי הועדה המקומית תבדוק עניינית את האפשרות לאשרה הגם שהבניה הוקדמה בשעתו לתכנון. במהלך השנים לא פעלה הועדה המקומית לביצוע ההריסה. היפוכם של דברים. הועדה אישרה בשעתו את העברת המקרקעין על הבנוי בהם להורי העוררים וגם במצב הדברים הנוכחי בו היתה ערה לעבירות לכאוריות חדשות לא נקטה בכלים העומדים לרשותה לרבות צו הריסה מנהלי. למעשה, מדובר בתוספת יחידה על מגרש של 941 מ"ר (שכן כפי שהובהר בפני ועדת הערר התרש"צ הינה התכנית האחרונה והיא מייעדת את מלוא שטח המגרש למגורים, ולא כפי שטענה הועדה המקומית). ההיסטוריה התכנונית - כבודה במקומה מונח אולם בבואה של ועדה לבחון שינוי תכנוני מוצע עליה להשוותו למצב התכנוני המאושר היום. זאת ועוד, תמ"א 35 שמה כמטרת על "מתן מענה תכנוני לצרכי הבינה והפיתוח של מדינת ישראל תוך הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים עירוניים וצמצום תופעת הפרבור"... ובמסגרת זו קובעת כמטרה נוספת את שיפור המרחב העירוני ובניה בצפיפויות גבוהות יחסית. בהתאם קובעת התמ"א צפיפות נטו ממוצעת למגורים לגבי תכניות חדשות. בניהבניה לא חוקית