גילוי טעות בהיתר בניה לאחר קניית דירה העוררים רכשו דירה בהתבסס על היתר בניה שהוצא לה. לימים, התברר כי באותו היתר נפלה טעות וכי בקומה א' מעל קומת הכניסה, מצויה חריגת תכנון ביחס לתכנית התקפה. אותו חלל שנבנה בחריגה מהווה חלק מיחידת היציאה המרוצפת לחצר. הבקשה נשוא ערר זה הינה להזזת ויטרינה קיימת באופן שיסגור את אותו חלל מקורה קיים. בקשה זו סורבה בידי הועדה המקומית לתו"ב מודיעין בנימוק כי בבניין מוצו זכויות הבניה ובקשה זו מהווה תוספת בשטחי הבנייה. בדיון נוסף שנערך בועדה המקומית לפי החלטת ביניים של ועדת הערר הובהר כי סגירת השטח עשויה להתאשר מבחינה תכנונית, הואיל ומדובר בחזית אחורית שאינה נצפית ובתחום נפח הבינוי הקיים. אולם נוכח העדר שטחים על המבקשים לערוך תיקון מתאים לתכנית המתאר המפורטת. לטענת העוררים מאחר והבקשה לסגירת חלל מקורה בגובה קומה אחת, הסגור מ - 3 עבריו בקירות אינה כרוכה כשלעצמה בתוספת שטח בניה כלשהו - מלכתחילה לא היה צורך בעריכת חישובי שטחים או בבדיקת חישובי השטחים שאושרו ביום מתן ההיתר המקורי של הבניין ומכל מקום אם נפלה טעות בחישוב השטחים - טעות שעל המשיבה לנמקה ולהסבירה אין להטיל עליהם את נטל תיקונה. הועדה המקומית טוענת כי העוררים נהנו עד כה מן ההפקר וכעת מבקשים להגדיל את השטח העיקרי בדירתם בניגוד להוראות התכנית. הועדה המקומית טוענת כי אישור הבקשה עומד בניגוד להוראות סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, וכי אפילו ארעה טעות בעבר שזיכתה את העוררים אין ליתן לה גושפנקא חוקית היום. דיון והכרעה ראשית, יש לבדוק את מהותו ופועלו של השינוי המבוקש. תקנות התו"ב (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) התשנ"ב - 1992 (להלן: "תקנות חישוב שטחים") מגדירות את השטח הכולל המיועד לבנייה כסכום במטרים ריבועים של השטחים המקורים בכל קומותיו. (ר' תקנה 4). הפרמטר הקובע איפה לעניין חישובים של שטחים כשטח הבניה הינו היותו מקורה. במקרה דנן, לית מאן דפליג כי עסקינן בשטח מקורה המופיע בהיתר הבניה, אלא שבאותו היתר נפלה שגגה במובן שסוטה מזכויות הבניה הקבועות החלות במקרקעין נשוא הבקשה. מכל מקום, בהזזת הויטרינה המבוקשת אין כדי לשנות את הסטאטוס של השטח - מדובר באותו שטח מקורה אשר קיים ספק לגבי תקינות ההיתר מכוחו נבנה. השינוי המתבקש אינו שונה מכל שינוי אחר בבית העוררים דוגמת פתיחת חלון וכיו"ב באשר אין בו תוספת שטח עפ"י דין ביחס למצב המעוגן בהיתר. דא עקא, שההיתר אינו תואם תב"ע. וועדות הערר פסקו בעבר כי מקום בו עסקינן בבניין ישן שאינו תואם תכנית מאוחרת והיתרו לא מצוי בתיקי הוועדה, אין הדבר פוסל אישור תוספות על פי תכניות תקפות. לעניין זה נפנה לערר 5556/97 ד"ר לנדסברג נ' הוועדה המקומית ת"א - יפו, ערר 5373/98 צ'רנובילסקי נ' הוועדה המקומית ת"א - יפו, ערר 5241/00 עמנואלה נ' הוועדה המקומית ת"א - יפו וערר 51052/04 שנסי נ' הוועדה המקומית ת"א - יפו. אלא שבענייננו, ברי כי מדובר בהיתר חורג מתב"ע שניתן עקב טעות, והכשרתו בשנית, מנציחה את הטעות ביודעין. במצב דברים זה, נפקותו של הפגם בפגיעה ישירה בעקרון שלטון החוק שכן משמעות הוצאתו, בין היתר, כי צדדים שלישיים עלולים להסתמך על הוראותיו אשר מסמנות את אותו שטח חורג כשטח לגיטימי. לפיכך אין מנוס מדחיית הערר עד הכשרתו של השטח תחילה. יחד עם זאת, אנו סבורים כי הטלת עול תיקון המצב הסטטוטורי על העוררים ויתר הדיירים אינו הגיוני, אינו הוגן ואף נוגד את הדין. על פי אותו סעיף 145 עליו נסמכת הועדה המקומית היא זו האחראית לבדוק התאמתו של ההיתר המבוקש לתכנית ולתקנות החלות על הקרקע /הבניין הנדונים. לועדה המקומית הכלים המתאימים והיא זו האחראית כלפי הציבור על יישומן של תכניות בניין עיר בשלב הרישוי, על כן ככל שנפלה שגגה ביישום הוראות התכניות בהיתר - על הועדה המקומית לדאוג לתיקון המצב הסטטוטורי המתחייב. לפיכך, אנו קובעים כי על הועדה המקומית לדאוג להסדרת המצב הסטטוטורי שכן ראשית היא זו האחראית עפ"י דין על מתן היתרים בהתאמה לתב"ע והשגגה לפתחה רובצת. שנית, גם מההיבט הפרקטי, על הועדה (כפי שציינה בהחלטתה השניה) ליתן דגשים תכנוניים כאלה ואחרים. לאחר הסדרת המצב התכנוני לא תהא מניעה ממתן היתר כאמור. בשלב זה, מתן ההיתר המבוקש עומד בניגוד לדין התקף. אשר על כן הערר נדחה ברובו. אנו ממליצים לועדה המקומית להגיש תכנית מתקנת בתוך 3 חודשים מיום קבלת החלטה זו.בניהמקרקעיןהיתר בניהקניית דירה