בקשה להיתר למתקן תקשורת קרוב לאזור מגורים את החלטתה נימקה הועדה המקומית בכך כי מתקן התקשורת קרוב לאזור מגורים. העוררת טוענת כי ההחלטה היא החלטה סתמית ובלתי מנומקת וכי הבקשה תואמת את הוראות תמ"א 36 א' ועל כן מן הדין היה לאשרה ואין הועדה המקומית רשאית לסרב למתן ההיתר. הועדה המקומית הגישה תשובה לערר יום לפני הדיון ולא הופיעה לדיון בפני ועדת הערר. בתשובתה טוענת הועדה המקומית שהסירוב נעוץ בכך כי המתקן קרוב לאזור מגורים וכי היא התחילה בהליך של הכנת תכנית אב לכל תחומי הועדה בנושא מתקני תקשורת אשר מייעדת למקם חוות אנטנות באזור בית העלמין של היישוב, ובכוונתה של העירייה לגרום לניוד כל האנטנות לאזור זה. לדעת ועדת הערר אין בטיעונים של הועדה המקומית, כפי שהוגשו בפנינו, כדי לאפשר סירוב לבקשה אשר אין חולק כי היא תואמת את תמ"א 36 א'. דינה של בקשה תואמת תכנית להתאשר אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות במיוחד, כפי שנפסק בבית המשפט העליון. הטענה לקרבה למגורים, אף היא אינה מאפשרת סירוב מקום שתמ"א 36 א' עצמה מאפשרת הקמת תקשורת סלולרית באזורי מגורים. גם הכוונה להכין תכנית אב, אינה יכולה להיות עילה לסירוב ואין לנו כל ידיעה באיזה שלב נמצאת הכנתה של אותה תכנית ואם אי פעם תאושר כזו. מכל מקום אם תוכן תכנית כזו, ככל שהיא תאפשר או תחייב את העברת המתקן ניתן יהיה לשקול זאת באותה עת. סיכומו של דבר לדעת ועדת הערר, בנסיבות כפי שהובאו בפנינו, יש לקבל את הערר ולחייב את הועדה המקומית להוציא את ההיתר המבוקש בכפוף להמצאת כל האישורים והמסמכים הנדרשים ובכפוף להוראות כל דין. אנטנות סלולריות