נטען כי המדובר למעשה בסכסוך שכנים, ולא בהתנגדות לגיטימית לבניה העוררים אף ביקשו להסתמך על החלטתנו בערר 88/07 ליצקי נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה חיפה ואח', שם התרנו, באופן חלקי, בניית תוספת של שיפור מיגון מעל דירה קיימת. העוררים סבורים כי המקרה שבפנינו הוא קל אף מזה שהיה בערר 88/07 הנ"ל, ועל כן, יש לשמור על עקביות, ולאשר לעוררים את הבנייה במקום. המשיבה טענה כי הבנייה תגרום להסתרה משמעותית של אור מכיוון דרום, אשר הוא הכיוון העיקרי ממנו מגיעה השמש. היא אף הבהירה כי חרף החשיבות הרבה שיש להקמת ממ"ד, אשר היא מודעת אליה, אין ביכולתה כיום לבצע בנייה שכזו. בטרם נגיע לגופו של עניין, חייבים אנו להעיר הערה לוועדה המקומית. במסגרת הדיון הציגה הוועדה המקומית מפה מצבית (המתקראת על ידה כ"מפת קו בניין") משנת 1994. הוועדה המקומית הבהירה כי היא אינה דורשת, על פי רוב, עדכון של מפות נכס, והיא מסתפקת במפות אשר אושרו בעבר כנכונות. קשה להבין גישה זו. תקנות 1א ו-4 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), קובעות הנחיות ברורות בעניין זה: 1א. אישור מוקדם של מפה (א) הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים שבתקנה 4 ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל"ת; המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס. (ב) המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרוחב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית. (ג) הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א). 4. מפה מצבית (א) מפה מצבית תיערך בקנה-מידה 1:250. (ב) המפה תהא מבוססת על מדידות או על המפה המסומנת כאמור בתקנה 1א, ובלבד שהמדידות או הסימון במפה כאמור נערכו תוך ששת החדשים שקדמו למועד הגשת הבקשה. (ג) במפה המצבית יצויינו -... התקנות ברורות בעניין זה. תקנה 3 לתקנות קובעת כי יש לצרף מפה מצבית לבקשה להיתר. המפה המצבית חייבת להיות מעודכנת לששת החודשים שלפני מועד הגשת הבקשה. רק במקום בו מהנדס העיר סבור כי הבנייה המבוקשת אינה מחייבת מפת נכס מעודכנת, ניתן לפטור מהגשת מפה שכזו. למותר לציין כי זהו החריג, ואין לפעול לפיו מקום בו הבנייה המבוקשת חורגת מהמתאר הבנוי (כפי שקורה במקרה שבפנינו). על חשיבות המפה המצבית עמד בית המשפט העליון בע"א 5576/05 אסתר שקל נ' אהרן ושושנה ערשי, : "אי צירופה של "מפה מצבית" בניגוד להוראת תקנה 3 לתקנות, מקום בו לא ניתן פטור מצירופה, הוא פגם חמור. זאת, בשל הסכנות הכרוכות באישור בקשה לבנייה מבלי שיובא לידיעת הוועדה קיומם של מבנים סמוכים, שהבנייה עלולה לסכנם ואף למוטטם (ראו ע"א  273/80  משה מדינה  נ' שלמה כהן, פ"ד לז(2) 29, 42, מפי השופט בך), במיוחד כאשר מדובר בבניה עד לגבול החלקה ("קו אפס"), כמו גם בשל האפשרות שתאושר תכנית שלא ניתן לבצעה... לא ניתן אפוא לפטור את מגיש התכנית בדיעבד ובמשתמע מהגשת "מפה מצבית", אפילו מדובר ב"תוספות קטנות", שאף לא יכולה להוות כשלעצמן עילה לפטור, אלא על המהנדס לבחון כל מקרה ומקרה לנסיבותיו. על פי חוות דעתו של המומחה, במקרה שלפנינו לא היה מקום לפטור מהגשתה של "מפה מצבית". לדבריו, מנהל מחלקת הרישוי הבהיר לו כי הוועדה פוטרת מהגשת "מפה מצבית" כשמתבקשות תוספות בניה מזעריות "בתנאי שיתר פרטי התכנית המוגשת לאישור מאפשרים הבנה טובה של התוספות המבוקשות" (שם, בסע' 2.02). ואולם, אומר המומחה, כי במקרה זה, שבו חסרו בתכנית נתונים הנדרשים לצורך ההחלטה בבקשה, צריך היה לדרוש צירופה של "מפה מצבית" (שם, שם). בחקירתו הסביר המומחה את הצורך ב"מפה מצבית", המאפשרת לוועדה להבין את התכנית ומהו המצב הקיים באזור ההיתר, ובמקרה דנן: האם קיימת גדר, האם קיים מבנה ליד הגדר, כמו חניית השכן (שם, בעמ' 17). עוד אמר בחקירתו כי מששאל את סגן מהנדס המועצה כיצד ייתכן שלא היה מידע בסיסי, הסכים עימו האחרון כי מידע זה צריך היה שיימצא בתיק (שם, שם). ככלל, אם כן, חסרונה של "מפה מצבית", ערוכה בהתאם להוראות התקנות, שלא הופטרו מהגשתה על ידי מהנדס הוועדה, הוא פגם חמור, ובמיוחד מקום שמדובר בבקשה לבניה  עד לגבול החלקה, כמו במקרה דנן. באשר לשיקול של חסכון בהוצאות, ראיתי לומר גם זאת: בקשה פגומה היא פתח לחוסר יעילות ולבזבוז זמן יקר ומשאבים. בקשה להיתר שמוגשת ומאושרת על פי החוק והתקנות חוסכת מזמנם של גורמי התכנון, ועשויה אף לחסוך בהתנגדויות לה ובהתדיינויות שלאחריהן." ללא מדידה לא ניתן לדעת האם אין בבקשה משום חריגה לתחום קווי הבניין, האם אין היא יוצרת סטיה ניכרת, ומהו היקף הבינוי הקיים בפועל. הוועדה המקומית אינה יכולה לקבל החלטות כאשר העובדות לאשורן אינן פרושות בפניה, וללא מדידה עדכנית (קל וחומר כאשר המדידה משנת 1994, בעוד העוררים עצמם טוענים כי נעשו בניות בלתי חוקיות בבניין), אין אפשרות לדעת אודות הנעשה במקום. החלטה שמתקבלת, במקרה שכזה, היא, כשלעצמה, פגומה, ועשויה להביא לביטולה. על כן, לא היה מקום לקבל את הבקשה, כפי שהוגשה, ודי היה בכך בכדי לדחות את הערר. לגופו של עניין, אנו סבורים, וכך גם פסקנו בעבר, כי בנייה הפוגעת בכניסת אור שמש, מצדיקה אי הוצאת היתרים, גם כאשר הבנייה תואמת את כל הוראות הבנייה שבתכנית (ר' האמור בערר 173/06 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה מורדות הכרמל אשר אוזכר בערר 88/07 הנ"ל). ראינו גם כי ככל שהדבר נוגע למיגון, קיימת לעוררים אפשרות מיגון אשר אינה כרוכה בהגדלת הבניין לכיוון דרום. בנסיבות הללו, משוואת איזון האינטרסים, אשר לפיה הכרענו בערר 88/07, נוטה לרעת העוררים. בערר 173/06 הבענו את עמדתנו לגבי בנייה מעל דירות אשר ממילא מקבלות מעט אור שמש, כך: "8. מבחינה תכנונית, שוכנענו כי דירתה של העוררת, הנמצאת בקומת הקרקע, אכן חסומה משלושה כיוונים - צפון, מזרח ומדרום (קומת העמודים). בצד הצפוני יש שני חלונות קטנים, אולם אלו אינם מספקים אור שמש (וממילא הם משרתים את השירותים וחדר השינה בלבד). בצד הדרומי החלונות הקיימים נמצאים בתוך קומת העמודים, ואור השמש חסום על ידי הדירות מדרום ועל ידי קומת העמודים עצמה. החלונות היחידים אשר מכניסים אור לדירה הם אלו הנמצאים בצד המערבי, אשר בו קיים סלון הדירה וחדר מגורים נוסף. צד מערב הוא היחיד המאפשר כניסת קרינת שמש ותאורה טבעית לדירה, משעות הצהריים ועד הערב. קרינת שמש זו במשך מספר שעות ביממה הינה חיונית לכל דירה, במיוחד בחודשי החורף. 9. הבנייה המבוקשת היא לכיוון מערב, בדיוק מעל דירתן של העוררות. בנייה זו תחסום את קרני השמש והאור הטבעי כמעט לחלוטין, למעט למשך זמן קצר בשעות הערב. 10. חברי הוועדה סבורים כי המדובר בפגיעה תכנונית בלתי סבירה, אשר לא תאפשר לעוררת מס' 2 או לכל אדם אחר, להתגורר בדירה במצב שכזה. כל עוד לא ניתן פתרון מניח את הדעת למצוקה הנוצרת בדירת הקרקע, אנו סבורים כי יהא זה בלתי צודק למנוע כליל מהעוררת מס' 2 את מעט השמש החודרת כיום לדירתה. 11. כאמור, אין לנו אלא להצטער כי כתוצאה מכך נפגע המשיב, אשר ברור לנו כי הוא זקוק להגדלת הדירה הזעירה אשר בבעלותו. זהו מצב אשר נוצר לעיתים בבתים משותפים, אשר לא תוכננו מראש ככאלו המיועדים להרחבה, וכתוצאה מכך לא בוצעה הבנייה באופן אשר מאפשר את הרחבתה כאמור. כתוצאה מכך, כל הרחבה אשר מבוצעת על ידי אחד הדיירים, מביאה לתוצאה בלתי נסבלת כלפי האחר. אנו מצרים על כך, אולם אין באפשרותנו לאשר זאת." הדברים אשר נאמרו בערר הנ"ל, נכונים הם, מכוח קל וחומר, כאשר המדובר בבנייה לכיוון דרום, אשר הינו הכיוון העיקרי ממנו מגיע אור השמש, במשך כל ימות השנה. אין ספק כי בנייה בצורה המוצעת תפגע באורח קשה בדירתה של המשיבה. כאמור, אחד השיקולים העיקריים אשר הביאו אותנו לקבל, באופן חלקי מאוד את ערר 88/07 (מרבית התוספת אשר התבקשה בו לא אושרה, אלא רק שיפור המיגון), היה העובדה כי יש צורך חריף בבניית ממ"ד באזור חיפה. כאשר העוררים עצמם הצביעו על קיומה של חלופה, ברור כי אין הכרח ליצור מיגון שכזה במקום אשר דווקא פוגע באופן כה קשה במשיבה. במאמר מוסגר נציין כי ייתכן והעוררים יכולים להרחיב את דירתם לכיוון צפון, אגב קבלת הקלות, וזאת בהתחשב בעובדה כי קיימת מניעות מלהרחיב את הדירה כלפי דרום. בכל מקרה, הדבר מצריך בדיקה תכנונית מקיפה של האפשרויות העומדות לרשות העוררים. אולם בנייה, כפי שהוצעה בערר זה, אינה סבירה. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערר. על אף דחייתו של הערר, תשומת ליבה של הוועדה המקומית מופנית לסעיפים 5-8 להחלטתנו זו. בניהסכסוך שכניםסכסוך