התנגדות להרחבת בית אבות השופט א' רובינשטיין: עסקינן במחלוקת לעניין הרחבתו של בית אבות בקרית טבעון, שעברה גלגולים תכנוניים ושיפוטיים. פסק הדין נשוא הערעור מיום 26.2.13, שהוא מנומק כדבעי, אישר את החלטת ועדת הערר של הועדה המחוזית אשר, בגלגול האחרון, קבעה כי יינתן היתר להרחבת בית האבות בכפוף לתיקון מסוים בחישוב השטחים. מכאן הערעור שלפנינו. המערערת סבורה כי ההרחבה תכביד על הסביבה בשל תוספת אנשים למוסד, מטפליהם, מבקריהם וחניותיהם. ועדת הערר סבורה כי ההרחבה ראויה, גם לפי סעיף 63א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ב-1965 שעניינו מעונות לחוסים, וכך גם טוענים המשיבים 3-2 בעלי בית האבות, על פי האינטרס שלהם. איננו רואים מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט קמא. אין מקום בכגון דא ל-nimby (not in my back yard) שהכל כביכול תומכים במוסדות לבעלי מוגבלויות, אך לא בחצרם האחורית. קראנו גם את עמדת המבקשים להצטרף. על כן על ההיתר להינתן. עם זאת, נוכח ההיסטוריה של הפרשה לגלגוליה, שלא פירטנו כאן, ובתוכה החלטה בכיוון אחר של ועדת הערר, ומה גם שלא ניתן צו לעיכוב ביצוע והמשיבים 3-2 לא קידמו מימוש התכנית - איננו רואים מקום להשית הוצאות על המערערת. עלו בשיג ושיח עם בית המשפט מחשבות לעניין הקמתו של קיר אקוסטי שהמשיבים 3-2 ישאו במחצית הוצאותיו, אך לא הושגה הסכמתם. הצענו גם כי המשיבים 3-2 יודיעו שלא יתבעו את הועדה המקומית המערערת בקשר לחלוף הזמן, אך גם הצעה זו לא נתקבלה. צר לנו, ונוכל רק לקוות כי השכל הישר והצורך של השכנים (שאינם צד פורמלי בתיק, אך הועדה המקומית היתה להם לפה) לחיות לצד בית האבות, והוא הדין לצרכיו של בית האבות להתקיים לצדם - יגברו. כאמור, איננו נעתרים לערעור, בלא צו להוצאות. בית אבות