טען כי העונש שקיבל חמור מהעונשים שהוטלו על נאשמים אחרים במקרים דומים ואף חמורים יותר. לטענתו, בית המשפט המחוזי אף הפנה לפסקי דין שבהם הושתו עונשים הנמוכים במידה ניכרת מהעונש שהושת עליו. עוד טוען המערער כי ראוי היה שבית המשפט המחוזי ייאמץ את רף הענישה הנמוך שבהסדר הטיעון. מוסיף המערער וטוען כי היה על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה הראוי למצער ולנמק מדוע בחר לאמץ את "מתחם הענישה" שהוסכם בין הצדדים. המערער מוסיף וטוען כי בית המשפט החמיר בעונשו על יסוד מצבה העתידי של המתלוננת, הגם שלא הונחו לפניו ראיות בנדון, תוך שהוא לא נותן משקל ראוי לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כמו גם לדרכי שיקומו האפשרי של המערער. לבסוף, מעלה המערער טענות על פגמים שנפלו לגישתו בייצוגו לפני בית המשפט המחוזי (לרבות אי עמידה על הגשת תסקיר; אי הגשת הודעה שנגבתה מרופאה בבית החולים רמב"ם בעניינה של המתלוננת ואי חקירת עורכי המסמכים הרפואיים בעניינה של המתלוננת שלהגשתם הסכים). לא ראינו כי יש באיזו מטענות המערער כדי להצדיק הקלה בעונשו. בראש ובראשונה, אנו סבורים כי משהסכימו הצדדים במסגרת הסדר טיעון ל"מתחם ענישה" וכשגוזר בית המשפט את עונשו של המערער בלב מתחם זה, אין עילה להתערב בקביעתו, אלא במקרים חריגים שבחריגים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם. בנסיבות אלה גם אין מקום לדרוש מבית המשפט לנמק מהו מתחם הענישה הראוי בעיניו. לא ראינו לנכון לקבל את הטענות לפיהן בית המשפט לא שקל כדבעי את כלל השיקולים הראויים בגזירת עונשו של המערער. לבסוף, יש לדחות את נסיונו של המערער להצביע על כשלים בייצוגו של המערער על ידי בא כוחו דאז. מההתכתבות בין באי כוח הצדדים (נספחים 3א' ו-ב' להודעת הערעור) עולה כי בא כוחו הקודם של המערער ענה בצורה ברורה וראויה על הטענות שהועלו כלפיו, בכל הנוגע לייצוגו את המערער בערכאה דלמטה, תוך שהוא מנמק ומסביר התנהלותו. קבלת טענות של כשל בייצוג, ובפרט כאשר מגיעים הצדדים להסדר טיעון עם טווחי ענישה מוסכמים, תתאפשר במקרים נדירים שבנדירים ובוודאי שאין מקרה זה נמנה עליהם. אף לגופם של דברים סבורים אנו, כי צדק בית המשפט קמא בכך שהתייחס במלוא החומרה לאלימות שננקטה במקרה זה - לא רק בשים לב לעוצמתה, אלא גם לנסיבות ולמניעים שאפפו אותה, על רקע רצונה של המתלוננת לסיים מערכת יחסים זוגית. נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.משפט פלילינאשם