היתר לשימוש חורג למבנים מחממות לאחסנה

היתר לשימוש חורג למבנים מחממות לאחסנה העוררים קיבלו בעבר היתר בנייה להקים על החלקה האמורה חממות בשטח של 6.066 מ"ר בתוספת מטבחון, מקלחת ושירותים, גדרות ומבני שרות לשימוש החממות (להלן: "המבנים"). על פי התוכנית התקפה החלה במקום מיועדת החלקה נשוא הערר ליעוד חקלאי. עם זאת, בשנת 2003, קיבלה תוקף תמ"מ 3/21, שהינה תוכנית מתאר מחוזית, ואשר מיעדת את המקרקעין האמורים לתעשייה, מלאכה ותעסוקה, ואולם, טרם אושרה תוכנית מקומית המתאימה את הייעוד במקום לזה הקבוע בתמ"מ 3/21. משכך הדבר, הגישו העוררים לועדה המקומית לתכנון ובנייה בשנת 2003 בקשה להיתר לשימוש חורג ביחס למבנים מחממות לאחסנה. כפי שהוברר, יחד עם הבקשה האמורה לשימוש חורג הגישו העוררים בשנת 2003 גם בקשה להיתר בנייה, לקירוי המבנים בחומר קשיח (אזכורית). במסגרת בקשה זו להיתר בנייה הוגשה "גרמושקא" המתארת את הבנייה המבוקשת האמורה. במלל של אותה בקשה נאמר כי המדובר ב"בתי צמיחה". יוצא, כי כאשר הועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה לעוררים בשנת 2003 את בקשתם להיתר לשימוש חורג, היא אישרה באותו מעמד גם את הבקשה להיתר בנייה אותה ביקשו העוררים לביצוע עבודות הבינוי שנדרשו על מנת לסגור את המבנים בקירוי קשיח כדי להתאימם ליעוד לאחסנה. הועדה המחוזית והולקחש"פ אישרו אף הן את השימוש החורג המבוקש לתקופה של שנתיים, אך הן התנו זאת בכך כי תוכן תוכנית מוסדרת לשטח וכי המבנים ישתלבו בעתיד באזור המלאכה שיפתח. כמו כן קבעה הועדה המחוזית בהחלטתה כי השימוש החורג לא יוארך בתום השנתיים. ההיתר לשימוש חורג הוצא ביום 17.5.04, כך שתוקפו פג ביום 17.5.06. העוררים מצידם התחילו בהליכים להכנת תוכנית (בסמכות הועדה המחוזית) לשינוי יעוד המקרקעין, כמצוות הועדה המחוזית, והם אף שילמו למועצה המקומית קדימה-צורן 12,936 ₪ עבור הכנת התוכנית. העוררים אף שכרו את שירותיו של אדריכל והכינו תוכנית. בינתיים התברר לעוררים, כי הועדה המחוזית שוקדת אף היא על הכנת תוכנית החלה על שטח גדול יותר (ולא רק החלקה של העוררים) אשר מייעדת בין היתר חלק מהמקרקעין בתוכנית להפקעה, ומנימוק זה ככל הידוע לא קודמה התוכנית של העוררים. משכך הדבר, קיבלה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה החלטה ביום 28.6.05 הקובעת כי: "הועדה ערה לכך כי במקום קיים היתר לשימוש חורג שאושר בתוכנית הצ/ש/374 ואשר תוקפו מוגבל. לפיכך מציינת הועדה המקומית כי במידת הצורך (ובניגוד להחלטה בתיק הצ/ש/374) תשקול הארכת תוקף השימוש החורג...." בהתבסס על החלטה זו פנו העוררים לועדה המקומית בבקשה להארכת תקופת השימוש החורג, אך זו קיבלה ביום 27.9.06 החלטה "להוריד מסדר היום לבדיקת הנתונים ע"י היועמ"ש לועדה", ומאז לא התקבלה החלטה על ידי הועדה המקומית, ומכאן הערר שלפנינו. הועדה המקומית בתשובתה טענה כי לאחר מתן ההיתר לשימוש חורג למבנים בשנת 2004 ניתנה החלטה על ידי ביהמ"ש המחוזי בע"פ 71546/04 מלכה חזני נ' מדינת ישראל, אשר שללה את האפשרות לאשר בדרך של הקלה שטח מבנה לאחסון העולה על 40 מ"ר במקרקעין שייעודם חקלאי. יצוין, כי פסק הדין האמור עסק בהוצאת היתר בניה. לפיכך טענה הועדה המקומית כי אין היא יכולה לאשר היום היתר בנייה למבנים, שכן שטחם עולה בהרבה על 40 מ"ר, וממילא לא ניתן לאשר ביחס למבנים הקיימים שימוש חורג כמבוקש. אנו בדעה כי הועדה המקומית נתפסה בענין זה לכלל טעות. כאמור, בד בבד עם מתן ההיתר לשימוש חורג נתנה הועדה המקומית לעוררים היתר בנייה לקירוי המבנים, ולפיכך, המבנים הבנויים היום, כפי שהם, בנויים כדין. פקיעת ההיתר לשימוש חורג אינו מביא לפקיעת היתר הבנייה, שהרי, היתר בנייה מעצם טבעו הינו קבוע ואינו מוגבל בזמן. המדובר בהיתר לביצוע פעולה - פעולת בנייה, להבדיל מהיתר לשימוש חורג אשר מהווה מעין רשיון לשימוש זמני ביעוד החורג (למעט היתר לשימוש חורג מהיתר שיכול שיהיה לצמיתות). מבלי להכנס לגוף הטענה, גם אם נכונים דברי הועדה המקומית כי היום, לאחר פסק הדין בענין מלכה חזני לא ניתן עוד לתת היתר בנייה לאחסון בשטח חקלאי למבנה שגודלו מעל 40 מ"ר, הרי שאין הדבר משפיע על מבנים שכבר בנויים על פי היתר בנייה שיצא כדין בעבר. לפיכך, על הועדה המקומית ליחס את בקשתה למתן היתר לשימוש חורג שהוגש על ידי העוררים למבנים הקיימים, ואשר נבנו על פי היתר הבנייה שניתן על ידה בעבר יחד עם ההיתר לשימוש חורג. לנוכח האמור ובנסיבות הענין כפי שאלה תוארו לעיל אנו מקבלים את הערר, ומורים לועדה המקומית לתת לעוררים היתר לשימוש חורג למבנים ממבנים חקלאיים לאחסנה, לתקופה של שנתיים נוספות ממועד מתן ההיתר, בתקווה כי בתקופה זו תשלים הועדה המחוזית את שינוי התוכנית החלה במקום. מתן ההיתר כפוף לאישור הועדה המחוזית והולקחש"פ. ועדת הערר פונה בבקשה לועדה המחוזית לעשות מאמץ לאשר את התוכנית החדשה באזור המקרקעין הנדונים, על מנת להתאים את השימושים באזור בו מצויים המקרקעין נשוא ערר זה ליעודים שבתמ"א 3/21 , בתוך השנתיים שהוקצבו לעוררים, בבחינת "נאה דורש נאה מקיים". אחסנהחממותמבנהשימוש חורג