עתירת המערערים לעניין חיבור החנויות למים ההתדיינות בין הצדדים לבשה ופשטה צורה במשך חצי יובל שנים. הקורא אינו מאמין למקרא עיניו. במו"מ רציונלי היתה המחלוקת נסגרת מכבר, וחוסכת מאות החלטות שיפוטיות (רק בת"א 36535-04 צמח וע.ל. א. צ. נ' עירית רמת השרון ועו"ד חייקין שבו ניתן לאחרונה (12.12.03) פסק דין, מנתה השופטת ברקוביץ 157 החלטות), והוא רחום יכפר עוון. הורתה של הסאגה בתביעה שהגישה העיריה בשנת 1989 כנגד המערער 1 בגין חוב ארנונה על חנויות בבעלותו, תביעה שנסתיימה בפסק דין חלוט. מאז מנסה העיריה לגבות את החוב על-פי פסק-הדין, וביני לביני נצטברו, לטענתה, חובות נוספים בגין החנויות. בשלב מסוים מונה המשיב 2 כונס לנכסים, אך לטענת המערערים, מינויו בוטל בשלב כלשהו, באחד מאין ספור ההליכים בהם נקטו המערערים. בית המשפט קמא דחה טענה זו. לגופם של דברים בתיק זה, לא מצאנו דופי בהכרעתו של סגן הנשיאה ד"ר מודריק שביאר את המצב המשפטי לעניין טענת בטלותו של מינוי עו"ד חייקין ככונס נכסים, בעקבות החלטת הרשמת פרס מיום 21.4.11. גם אם ראוי היה כי עו"ד חייקין יגיש בקשה מחודשת למינוי ככונס - ולוא למען "תקינות ארגונית", כדברי סגן הנשיאה, ולמען הסדר הטוב ומניעת השגות והתדיינויות, הנה בפועל דומה כי קשה להלום טענה בעניין פעולתו ככונס. עו"ד חייקין יתן דעתו לכך, אך מכל מקום אין כל עיקר לבטל את פעולותיו לאורך השנים בכל ההליכים, שהרי ניתנה שורה ארוכה של החלטות (כגון פסק דינה של השופטת שטופמן בבית המשפט המחוזי מיום 1.5.11, בו נדחו חמש בקשות רשות ערעור שהגיש המערער 1, הנוגעות כולן להליכי הכינוס). די היה באלה ובתקפותה בפועל של עבודת הכונס, כדי שלא להיעתר לעתירת המערערים בבית המשפט קמא לעניין חיבור החנויות למים, שהרי בדין פעל הכונס. על כן איננו נעתרים לערעור. צר לנו על ההליכים אין ספור שממשיכים המערערים בהם, שהרי אילו כילכלו צעדיהם כהלכה ניתן היה להקטין משמעותית את החוב ולהגיע להסדר כולל, כפי שהצענו, והצעתנו בעינה, והיא מופנית גם לבא כוחה החדש של המערערת 2. שאלה שאיננו מכריעים בה לעת הזאת היא האם אפשר, בהינתן זכות הפניה לערכאות, למנוע ניצולה שלא לטובה על-ידי המערערים עד אין קץ. איננו נעתרים איפוא לערעור ביחד ולחוד-. המערערים ישאו בהוצאות המשיב 1 בסך 10,000 ₪ והמשיבה בסך 5,000 ₪.חיבור למים