השופט א' רובינשטיין: בהמשך להחלטתנו מיום 22.10.12 ולתסקיר החיובי בהחלט מיום 29.1.14 שהגיש שירות המבחן, ניתנה הודעת המשיבה מיום 9.2.14, לפיה, חרף חומרת המעשים המיוחסים למערער, מתקיימות במקרה זה - על פי התסקיר - נסיבות חריגות וייחודיות המצדיקות סטיה משמעותית מגובה הענישה הנהוג. המדינה מסכימה בהגינותה, כי המערער עלה על דרך המלך, ומאסר בפועל ואף בעבודות שירות עלול לפגוע במקרה דנא על נסיבותיו בתהליך שיקומו ובעתידו. על כן הוסכם לקבל את המלצת שירות המבחן לצו של"צ של 350 שעות וצו מבחן למשך שנה. שאר חלקי גזר הדין - המאסרים על תנאי ופסילת הרישיון - יעמדו בעינם. פסק הדין קמא ניתן בטרם נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. עם זאת, רוח סעיף השיקום (40(ד)) שבתיקון שורה על המקרה. עצם קבלתו של המערער לשירות קבע, בשילוב עם חוות דעת חיוביות בכתב ובעל פה שניתנו לגביו, אכן מטות יחד את הכף. על כן מקבלים אנו את המלצת שירות המבחן בהסכמת הפרקליטות, וממירים את המאסר ב-350 שעות שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן יגיש בתוך 30 יום מהיום תכנית מפורטת לשל"צ שייערך - כמוצע - בימי סופי השבוע והחופשות, אנו מקדימים תודה לשירות המבחן. המאסרים על תנאי בעינם. אשר לפסילה, לגביה נתבקשה הקלה כדי לאפשר למערער בחינת רכב, בהיותו מכונאי רכב בקבע. שירות המבחן ממליץ והמדינה מתנגדת. בעניין זה מקובלת עלינו עמדת המדינה, קרי, רכיב זה יישאר בעינו, אך יימנה בהסכמת המדינה מיום מתן גזר הדין קמא, קרי 5.4.12. אף אנו כמדינה רואים חשיבות במתן ביטוי ראוי לענישה בנושא הפסילה. הערעור מתקבל בהסכמה לפי האמור. ערעור לעליוןערעור