ערעור את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי הנוגעות לשאלת ההתיישנות

תוך שהוא מנסה לתת לטענות אלה גוון משפטי בכך שהוא מעלה טענות חדשות שלא נטענו לפני הערכאה הדיונית. בהמשך, תוקף המערער את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט באשר לחומר הראיות שהוצג לפניו וכן את ממצאי המהימנות של בית המשפט הנוגעים לעדותו של המערער ולעדותו של עמר. המערער טוען בשנית כי שגה בית המשפט כשסירב לקבל מסמכים שהגיש וכי בשל כך קופחה זכותו להוכיח את תביעתו כנדרש. 6. לאחר קריאת הודעת הערעור וסיכומי הצדדים בכתב, ולאחר שמיעת השלמת הטיעון בדיון לפנינו, שבנו ועיינו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאחר העיון, נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות, ואנו עושים לשם כך שימוש בסמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לא מצאנו מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. הלכה ידועה ומושרשת היטב היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים, והערעור שלפנינו נופל במובהק לליבה של הלכה זו. מדובר בקביעות עובדתיות המבוססות על עדויות וחוות דעת מומחה, ועל ניתוח מדוקדק ומקיף של מסמכים המשתרע, כאמור, על פני 142 עמודים העוסקים ברובם המכריע בניתוח עובדתי של חומר הראיות. מדובר במארג עובדתי שלם, אשר אנו לא מוצאים כל הצדקה להתערב בו במקרה דנן. זאת ועוד, אנו סבורים כי הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע ולא מצאנו כי נפלה כל טעות שבחוק בהכרעתו של בית המשפט המחוזי. בנוסף, השתכנענו כי צדק בית המשפט כשסירב לקבל מהמערער מסמכים הנוגעים לחשבונותיהם של בני משפחתו וכן צדק כשהתיר לבנק להציג מסמכים בעלי אופי דומה לצורך התמודדות עם טענותיו הרבות של המערער. מבלי לגרוע מכל האמור, יוער כי לטעמנו ניתן היה לדחות את תביעתו של המערער אך ורק בשל העובדה כי זו התיישנה. 7. אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות הבנק בערעור בסך 25,000 ש"ח.ערעורהתיישנות