עתירה לבג"ץ לקבלת אשרת עולה 1. ביום 12.12.2011 הוגשה העתירה שלפנינו, שעניינה בקשת העותרת, שהינה ילידת צ'ילה ובעלת אזרחות שבדית, להורות למשיב ליתן לה אשרת עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950. לטענת העותרת היא יהודיה מלידה, ואף עברה גיור לחומרא בקהילה בארצות הברית. במסגרת העתירה הגישה העותרת בקשה לצו ביניים, המורה למשיב להימנע מהוצאתה מגבולות מדינת ישראל. 2. ביום בו הוגשה העתירה, החליט בית משפט זה (השופט א' גרוניס) כי המשיב יגיב לעתירה ולבקשה לצו ביניים עד ליום 12.1.2012. משחלפו הימים מהמועד שנקבע להגשת תגובת המשיב וזו לא הוגשה, ניתן צו ביניים האוסר על הרחקתה של העותרת מן הארץ עד למתן החלטה אחרת (החלטת השופט א' גרוניס מיום 25.1.2012). בנוסף נקבע כי העתירה תובא לדיון בפני הרכב, וכי המשיב יגיש תגובתו עד 10 ימים לפני מועד הדיון. תגובת המשיב הוגשה ביום 4.12.2012, בה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. לטענת המשיב, העותרת נתבקשה להמציא מסמכים נוספים לצורך הוכחת יהדותה על מנת שניתן יהיה ליתן לה אשרת עולה, אך היא לא עשתה כן. 3. הדיון בעתירה התקיים לפנינו ביום 29.4.2013. לאחר שיג ושיח סוכם כי העותרת תתייצב לשימוע אצל המשיב, וכי בתוך 90 יום תינתן החלטה חדשה בעניינה של העותרת ותוגש הודעה מעדכנת. ביום 1.1.2014, לאחר הארכת מועד, הגיש המשיב הודעה מעדכנת מטעמו. המשיב עדכן כי לאחר בחינת טענות העותרת בשימוע שנערך לה ובחינת המסמכים הנוספים שהעבירה, מצא המשיב כי תמונת המצב ביחס להליך הגיור שעברה העותרת אינה ברורה דיה. המשיב החליט, עם זאת, ליתן לעותרת רישיון לישיבת ארעי בישראל (רישיון מסוג א/5) למשך שנה. במהלך תקופה זו תוכל העותרת להשלים את המסמכים הדרושים לטענת המשיב, ולאחר מכן ישוב המשיב וישקול את עניינה של העותרת. ביום 17.6.2014, לאחר הארכת מועד, הוגשה תגובת העותרת להודעת המשיב. העותרת הסכימה לקבל את הצעת המשיב. עם זאת, ביקשה העותרת לשמור על טענותיה כלפי המשיב וכלפי צדדים שלישיים. 4. לפיכך, העתירה נמחקת. טענות הצדדים שמורות להם. אין צו להוצאות. אשרה (ויזה)מסמכיםמשרד הפניםבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)אשרת עולה