פתיחת גן ילדים במרתף בנין (התנגדות השכנים) בקשה לשימוש חורג במרתף בנין לגן ילדים הועדה המקומית לתכנון והבניה פתח תקוה (להלן: הועדה המקומית) אישרה את השימוש המבוקש ל- 5 שנים, וכן אישרה את הרחבת המרתף לגבול המגרש. העוררים בעלי מגרש סמוך מתנגדים לגן הילדים שכן לדבריהם "ברור שלא נצליח למכור את המגרש בערכו המלא - מי ירצה להיות שכן של גן ילדים". וכך טוענים העוררים גן הילדים הגובל בחצרם ממערב יפגע משמעותית באיכות החיים "רעש, בכי, כלי נגינה, טרטור מנוע מכוניות של הורים האוספים את ילדיהם לאורך כל היום וכיו"ב". לדבריהם בכתב הערר נגרם להם כיום מטרד רציני כך הסבירה העוררת כי ביום החופשי שלה היא חיה רגע רגע את אווירת הילדים המפריעה לה. בדיון התברר כי העוררת אינה מתגוררת סמוך לגן הילדים וכי במגרש המצוי בבעלותה טרם החלו כלל הליכי הבניה. לטענת העוררים נרמסות זכויותיהם לצרכים עירוניים. עוד טוענים העוררים כי האוורור בגן הילדים אינו בטיחותי. טענות המשיבים המשיבים ביקשו לדחות את הערר על הסף מחמת איחור בהגשתו. לגופם של דברים, טוענים העוררים כי לעניין הרחבת המרתף פעלו כדין ובהתאם להנחיות הרשות המקומית, כי מדובר כיום ב- 12 ילדים המחולקים למס' קבוצות ושוהים בגן בין השעות 7.00 עד 17.00. הגן מופעל ע"י 2 גננות מקצועיות, בין השעות שתיים עד ארבע הילדים שוהים בגן למנוחת הצהריים ולא יוצאים לחצר וכי אין שום מניעה לאשר את הבקשה. הועדה המקומית הוסיפה כי השימוש המבוקש נחוץ לדיירי הסביבה מאחר ואינו משורת על ידי מוסדות הציבור, וכי קיים צורך ממשי בגני ילדים ופעוטונים בשכונה הנ"ל. אשר להרחבת המרתף, קבעה הועדה המקומית כי אין בה פגיעה למגרשים גובלים. ועדת הערר ערכה דיון בנוכחות הצדדים וכן ביקור. במסגרת הביקור מצאנו כדלקמן: מדובר בפעוטון ל- 18 ילדים הפועל במרתף עם כניסה נפרדת. קיים קיר מפריד לכיוון השכן מצד מזרח (מגרש העוררים) בגובה מדורג מ- 1.20 עד 1.80 מ'. קיימים פתחי תאורה ואוורור בגג המרתף. מגרש העוררים לא מפותח וכמותו גם מגרשים נוספים הסמוכים לנכס מכוון צפון. קצרה היריעה מהכיל את מכלול ההלכות הקובעות כי גני ילדים ובמיוחד פעוטונים וצהרונים הינם צורך ציבורי ראשון במעלה, אשר מקים עליו מתנגדים אשר אינם מסכימים למיקומו בחצרם האחורית (nimby). כך, למשל, בעניין עת"מ 14/98 אוסקר נ' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק לעניין איזון האינטרסים השונים:   "תפעול פעוטונים הינו שירות קהילתי חשוב, החייב מטבע ברייתו להימצא בקרבה לסביבות מגורים, העותרים לא הראו מדוע המיקום הספציפי שנדחה מתאים פחות מאזורי מגורים אחרים...".   עוד מביא כב' השופט מודריק מדבריו של כב' הנשיא וינוגרד בת"א 1965/94 (ת"א מלון גני שלמה המלך רע"מ נגד עיריית נתניה) דברים היפים אף לענייננו:   "כולם מסכימים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך, אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים. כולם מסכימים שקשישים, חולי נפש, מפגרים - ראויים לדיור מוגן או למוסד שיטפל בהם. הרי לכל אחד יש במשפחתו קשיש ויכול ח"ו להיות חולה נפש או מפגר או נזקק אחר. אבל למה שבית זה יוקם דווקא במגרש שליד ביתו או מולו? מוטב שיקימו אותו ליד בתיהם של אחרים ושאני אוכל להביא את אבי הקשיש לבית אבות זה או למוסד זה כשהוא מרוחק מביתי. כמובן שגם לאחרים - שלמגרש הסמוך שלהם אנו שולחים את היזמים לבניית בית האבות וכו' - יש מה לומר. הם יעדיפו שבית האבות, המוסד הדיור המוגן יוקמו דווקא ליד הבית שלנו והרחק מהבית שלהם. וכן הדבר לגבי בתי ספר וגנים ומוסדות ממוסדות שונים". כך גם בעניין עת"מ 1155/00 משולם צעירי נ' וועדת ערר ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק: "מנגד, בשכונת מגורים, במיוחד שכונה שחתך הגילים של יושביה צעיר, עשוי להתהוות צורך של ממש לקיים פעוטון באחד הבתים (לפעמים יותר מאחד). כל כך מפני שתחום הגילים הצריך לשירותי פעוטון אינו נתון לאחריות גורמי החינוך הממלכתיים או המוניציפליים. לכן, לא יימצאו מבנים יעודיים לפעוטונים ויש הכרח לשכנם - על דרך היתר לשימוש חורג - בבתים פרטיים. צורך הרבים הוא וצורך הפרט נדחה מפניו עד גבול מסויים. מדברים שאמרתי עד הנה יוצא ששיכונו של פעוטון בבניין מגורים פרטי הוא הכרח לא יגונה, אך ברור שבכל מקום שבו ימצא פעוטון כזה את משכנו, שם תהיה הפרעה סביבתית מסויימת. לכן, טענתו של צעירי היא מן הסוג המכונה בלעזNIMBY (NOT IN MY BACK YARD), ובשפת עבר אולי לבא"ש' (לא בחצר האחורית שלי). טענה כזאת, בדרך כלל לא תצלח (ראה למשל: בג"צ 458/98 עיריית ב"ש נ' ממשלת ישראל)". בענייננו - טרם נבנה כלל בית מגורים על מגרש העוררים ועל כן הם אינם מסכימים למיקומו של גן בשטח שישמש רק בעתיד חצר אחורית לביתם. לעניין הרחבת המרתף, איננו רואים כל הפרעה בהרחבת מרתף כדי גבול מגרש. מדובר לדידנו בניצול נכון ולא מטרדי של משאב הקרקע, מבלי להרחיב את נפח הבניה העילי. לבקשת ועדת הערר לאחר הדיון המציאו המשיבים שתי דוגמאות נוספות בהן ניתנו היתרים למרתפים עד גבול מגרש בצרוף כניסה נפרדת, כך שמדובר בפרקטיקה נוהגת. אשר לשימוש החורג במקרה דנן, איננו רואים כל הפרעה משמעותית כתוצאה מהפעלת הגן במרתף המבנה למגרש הסמוך. מטבע הדברים, הואיל ומדובר במפלס תת קרקעי הרעש, ככל שנשמע, עמום יותר ואף בחזות הבית לא ניכר כל שינוי. זאת ועוד, יש לקחת בחשבון כי העוררים טרם החלו בהליכים לקראת בנייה במגרשם ומכאן שעד שמאן דהוא, העוררים או מי מטעמם, יכנס להתגורר בנכס שיבנה, אם יבנה על מגרשם, יחלפו לפחות שנתיים ימים, במקרה האופטימי. יחד עם זאת, הואיל ובשימוש חורג עסקינן איננו סבורים כי ניתן לאשרו באופן גורף ולתקופות ארוכות לפיכך, אנו מאשרים השימוש בתנאים הבאים: מספר הילדים יוגבל כדי 30. שעות פעילות הגן תוגבלנה בין 7.00 ל- 17.00. בשעות 14.00 עד 16.00 הילדים לא יצאו לחצר. השימוש החורג יוגבל לשלוש שנים מיום 3.12.2006. בתום תקופת השימוש תישקול הועדה המקומית אם נכון וראוי להאריכו. קטיניםמרתףגן ילדים / פעוטון / משפחתון